באור

משתפים בפנימיות התורה

קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו, יד), קִילִין וּמְדוֹרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה הַקֵּן הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהֲרָתְךָ. (בראשית ו, יד): וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר, הָכָא אַתְּ אָמַר: וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ וגו’, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמות ב, ג): וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, אֶלָּא לְהַלָּן עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תַּשִּׁים, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, בַּחֵמָר מִפְּנֵי הָרֵיחַ, וּבַזָּפֶת מִפְּנֵי הַמַּיִם.

בראשית רבה לא ט

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 65

נלקח מספר: שם משמואל

מה הקן הזה מטהר את המצורע

ונראה דהנה במד”ר קנים תעשה את התבה אמר רב יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך, ויש להבין מה ענין נח למצורע, אך יובן עפ”י מה שכתב הזוה”ק שחטא נח במה שלא התפלל על דורו, וע”כ נקרא מי נח, ויש מדרשים מאשימים את נח שלא הוכיח את בני דורו, אף שבודאי הוכיחם כמ”ש במד”ר כרוז אחד עמד לי בדור המבול זה נח ועיין מת”כ, מ”מ יש לומר כדבעי לא עביד והנה מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר, זה הוא חטא כמו המדבר מה שאין ראוי לו לדבר וכך הוא להדיא בזוה”ק (ח”ג מ”ו:) דכמו שצרעת בא על חטא לשון הרע כן הוא על מניעת הדיבור במקום שצריך לדבר ולהוכיח, וע”כ הי’ צריך נח טהרה כעין טהרת המצורע: יחוהנה שרה אמרה לאברהם חמסי עליך פירש”י דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע בזיוני ושותק עכ”ל הרי דמניעת הדבור במקום שצריך לדבר נקרא חמס, ובזה יובן מאמר המדרש כי נחמתי כי עשיתים ונח היינו דנחתם גז”ד על הגזל כמ”ש כי מלאה הארץ חמס, והרי כעין חמס נמצא גם בנח ובעידן רתחא הי’ לו להענש וזה שאמר כאשר עשו כן עשיתי ומה ביני לבינם אף שהם השחיתו דרכרי והוא הי’ צדיק יסוד עולם, מ”מ נח בצדקתו האשים עצמו על מניעת הדיבור במקום שראוי שהוא חמס כעין מה שנחתם גז”ד עליו: יטולפי”ז יובן מדוע איש צדיק כזה שבודאי הי’ כל ימיו בתשובה למה לא עשה תשובה, כי מאחר שחטאי הי’ כעין חמס הי’ ענשו ג”כ ליטול ממנו הענינים המזכירם לתשובה כנ”ל וזה שהרגיש שחטא ואעפי”כ לא התעורר עצמו מאליו לתשובה בלי המזכירים כנ”ל ע”כ הי’ צריך לטהרה כעין טהרת המצורע וטהרתו הי’ התיבה והיינו שענין התיבה הוא היפוך ענין עונש הגזל שכל הבא לו מלמעלה נוטלין החיצונים ונפסק הקשר שיש לו מלמעלה ע”י השפעה הבא מלמעלה, והתיבה הוא היפוך מזה שהוא נקשר בשורשו כידוע מענין התיבה בזוה”ק ובחכמי האמת, ובזה יובן דברי המד”ת שבכל שנה ושנה עד שהעמיד שלמה את בהמ”ק הי’ ארבעים יום גשמים כעין גשם המבול וכיון שנבנה הבית התפלל שלמה עליהם ופסקו, כי אחר שעמד הבית וארעא ורקיע נשקו אהדדי והי’ ההשפעות באין מלמעלה באמצעית המקדש שוב לא נשאר עוד רושם מעונש המבול עבור החמס כנ”ל והבן זה: