באור

משתפים בפנימיות התורה

אָנֹכִי מָגֵן לָךְ (בראשית טו, א), רַבִּי לֵוִי אָמַר תַּרְתֵּין, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁהָיָה בָּהֶם צַדִּיק אֶחָד וִירֵא שָׁמַיִם אֶחָד, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי פַּרְדֵּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, רָאָה חֲבִילָה שֶׁל קוֹצִים וְיָרַד וּנְטָלָהּ, וְהֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, הִתְחִיל מִטַּמֵּן מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מִטַּמֵּן, כַּמָּה פּוֹעֲלִים הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁיָּקשׁוּ אוֹתָהּ עַכְשָׁיו שֶׁקָּשַׁשְׁתָּ אוֹתָהּ בּוֹא וְטֹל שָׂכָר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתָּ קוֹצִים כְּסוּחִים הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹחָרִי, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן הַמְּלָכִים שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁבְּנֵיהֶם מְכַנְסִין אֻכְלוּסִין וּבָאִים וְעוֹשִׂים עִמִּי מִלְחָמָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מָה הַמָּגֵן הַזֶּה אֲפִלּוּ כָּל הַחֲרָבוֹת בָּאוֹת עָלֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָן, כָּךְ אַתְּ אֲפִלּוּ כָּל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מִתְכַּנְסִין עָלֶיךָ נִלְחַם אֲנִי כְּנֶגְדָּן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר יָרַדְתִּי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתִּי, יָרַדְתִּי לְמִלְחֶמֶת הַמְלָכִים וְנִצַּלְתִּי, תֹּאמַר שֶׁנִּתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה חִנָּם עָשִׂיתִי עִמָּךְ, אֲבָל שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא. שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ.

בראשית רבה מד ד

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 75

נלקח מספר: שם משמואל

אברהם מתפחד ואומר תאמר אותן המלכים שהרגתי

אל תירא אברם, במדרש ר’ לוי אמר אוחרי לפי שהי’ אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר אותן המלכים שהרגתי שבניהם מכנסין אופלסין ובאין ועושין עמי מלחמה, א”ל הקב”ה אל תירא אנכי מגן לך מה המגן הזה אפי’ כל החרבות באות עלי’ היא עומדת כנגדן כך את אפי’ כל אומה”ע מתכנסין עליך אני נלחם כנגדן, ויש להבין הלוא ראה שהש”י נלחם לו שהרי במעט אנשים או באליעזר לבדו נצח את המלכים האלה שלא כדרך כל העולם ואחת הוא אם יוסיפו אוכלסין כהנה וכהנה מאפס ותוהו נחשבו לו, ואם שמא יגרום החטא הי’ לו להתירא גם בלי כינוס אוכלסין, כי גם הם עצמן אם בניהם לבד מרובין הן נגדו, וגם התשובה שהשיבוהו הש”י אפי’ כל אומה”ע מתכנסין עליך, מה רבותא יותר כל אומה”ע ממחנה אחת, שבדרך הטבע אפי’ מחנה אחת יתקפו ממנו, ולמעלה מדרך הטבע אין הפרש מועטין למרובין, ומלאך אחד הרג את כל מחנה אשור כרגע ספו תמו מן בלהות: יזונראה לפרש בהקדם דברי מהר”ל בדברי רש”י אנשים אחים אנחנו שהי’ קלסתר פניו דומה לו, ופירש מהר”ל משום נשמת דוד המע”ה שהי’ אז שקוע בלוט, ע”כ קראוהו הכתוב אחים וקלסתר פניו הי’ דומה לו עכ”ל, והנה כתיב וישמע אברם כי נשבה אחיו ובודאי גם זה מחמת נשמת דוד המע”ה, דבלא”ה אחר שנחמץ לא יתכן שיקרא אותו אחיו, והנה ברמב”ן שארבעה מלכים אלו הוא רמז לד’ מלכיות שעתידין ליפול ביד זרעו, והנה ידוע שד’ מלכיות הם שורש כל חלקי הרע שנמצא בעולם, וכבר אמרנו שמג’ מלכיות הראשונות תוצאות כוחות הרעות המושכים לע”ז ג”ע שפ”ד ומלכות הרביעית שקולה כשלשתן או יתירה משלשתן והם כוללין כל מיני כוחות הרעות שבעולם, ולעומתו בקדושה הם שלשת האבות שתקנו חטא אדה”ר שהי’ נכלל בו חטא ע”ז ג”ע ושפ”ד וכנגדן ג’ מועדים טובים לישראל שנותנין בהם כח לעמוד נגד כוחות הרעות המושכים לע”ז ג”ע ושפ”ד, והנה דוד המע”ה נקרא ראש השלישים ואמרו ז”ל שלעתיד יהי’ דוד המע”ה ראש לשלשת האבות ונראה שכמו בטומאה מלכות הרביעית שקולה כשלשתן או יתירה משלשתן, כן להבדיל בקדושה דוד המע”ה ראש לשלשת האבות, וע”כ חשב אברהם שהוא שנצח את ארבעה מלכים אלו שהם כולל כל כוחות הרעות הוא מפני זכות נשמת דוד המע”ה שהוא כ”כ גדול בקדושה לעומת כל הארבעה מלכים כולל כל חלקי הרע שבטומאה, וע”כ אחר הדברים האלה שכבר הוציא את נשמת דוד המע”ה הי’ מתירא פן בני המלכים מכנסין אוכלסין ובאין ועושין עמו מלחמה היינו עמי דווקא לא כמו בראשונה שהי’ נוגע המלחמה לנשמת דוד המע”ה, אבל אלו יעשו עמי מלחמה שהמלחמה לא תהי’ נוגעת לנשמת דוד המע”ה, והוא בפ”ע לבדו בקדושה בלי נשמת דוד המע”ה איננו כ”כ כולל כמו הארבע מלכיות בטומאה, ומזה הי’ מתירא, וע”ז השיבו הש”י אל תירא אנכי מגן לך שהנצוח שלך לא בזכותך אלא למעני למעני אעשה, וע”כ אפי’ יקבצו יבואו כל האו”ה יחדיו אין לך להתירא כלום כי כל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו, ומה מאד ימתקו הדברים שנאמר בלשון אנכי ולא אני, עפ”י מאמרם ז”ל בנוטריקון אנכי שבעשרת הדברות, אנא נפשי כתבית יהבית, והפי’ מקור ושורש הכל, ועיין בקהלת יעקב בביאור מלת אנכי, והיינו שניצוח שלך יהי’ ממקור ושורש הכל על כן אין לך להתירא מקבוץ כל כוחות הרעות יחדיו, וזה הוא המגן העומד בפני כל חרבות שבעולם: יחוהנה במהר”ל ששבת הוא ככל המועדים יחדיו, ולפי האמור ששלשה מועדות עומדים נגד כוחות הרעות שמשלש מלכיות הראשנות יובן אשר שבת שהא שקול כשלשתן עומד נגד כח מלכות הרביעית ששקולה כשלשתן והוא שעמדה לנו בגלות המר הזה, והשומר שבת כהלכתו אינו מתירא מקיבוץ כל כוחות הרעות יחדיו, וזה שאנו מזכירין בזמירות הארבע מלכיות שלש מלכיות הראשונות חרוז אחד לכל אחד ומלכות הרביעית שלשה חרוזין מפני ששקולה כשלשתן, וכל אלה נדחין מפני שומר שבת כהלכתו: יטבמדרש והנה תנור עשן ולפיד אש, שמעון בר אבא בשם ר’ יוחנן