באור

משתפים בפנימיות התורה

רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו’, אָמוֹן פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא. אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק. אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו’. אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה. אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא. דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה’ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.

בראשית רבה א א

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 101

נלקח מספר: נתיבות עולם א' למהר"ל

אין ראשית אלא תורה

ובמדרש (שם פ”א) בראשית ברא אלקים אין ראשית אלא תורה כמה דאת אמר ה’ קנני ראשית דרכו רבי ברכיה אומר בזכות משה נברא העולם שנאמר בראשית וכתיב וירא ראשית לו רב הונא בשם רבי מתנה אומר בזכות שלשה דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשר ובזכות בכורים שנא’ בראשית ברא אלקים ואין ראשית אלא חלה כד”א ראשית עריסותיכם חלה ואין ראשית אלא מעשר כד”א ראשית דגנך ואין ראשית אלא בכורים כד”א ראשית בכורי אדמתך. (ובמדרש זה יש לשאול למה לא אמר גם כן בשביל תרומה שהרי תרומה גם כן נקראת ראשית). ופירוש זה כי מי שאמר בשביל התורה נברא העולם דעתו כי התורה היא יותר עליון על כל הנמצאים ובודאי בשביל הדבר שהוא יותר גדול ויותר עליון במעלה נבראו שאר הדברים, ולכך אמר בשביל התורה נברא העולם לפי שהוא יותר עליון על הכל. אבל מי שאמר בשביל משה נברא העולם, דעתו כי אין לומר שבשביל התורה נברא העולם כי התורה היא עצמה נבראת בשביל שתנתן לאדם, ואם אין האדם מה היה התורה משמשת, ואם כן צריך לומר כי העולם נברא בשביל משה שהיה מקבל התורה שהוא יותר עליון על הכל ובשבילו ראוי לומר שנברא העולם. ועוד יש לך לדעת כי מי שאמר בשביל התורה סובר כי התורה נקראת טוב כדכתיב (משלי ד’) כי לקח טוב נתתי לכם, ובכל מקום אמרינן כי התורה נקראת טוב כמו שאמרו במס’ מנחות (נ”ג ע”ב) יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים וכו’, ולכך אמר כי בשביל התורה שהיא טוב גמור ואין למעלה מזה נברא העולם. ולכך בכל מעשה בראשית בכל יום ויום כתיב וירא כי טוב, וזה כי אם לא היה טוב אין ראוי לו הבריאה, וזה כי הש”י בשביל שהוא טוב השפיע העולם, שהטוב הוא משפיע ואם המושפע בעצמו אינו טוב א”כ מה היא טובתו שהשפיע כאשר המושפע בעצמו אינו טוב, ולכך צריך שיהי’ המושפע טוב ובזה המשפיע הוא טוב לפי שהשפיע הדבר שהוא טוב ואין דבר יותר טוב מן התורה, ולכך סבר בשביל התורה נברא העולם שהתורה הוא הטוב הגמור על הכל. ומ”ד בשביל משה נברא העולם, נראה לו כי אין לומר שהעולם נברא בשביל התורה שהיא טוב שהרי התורה עצמה נבראת בשביל האדם ולתכלית האדם נתנה התורה כמו שאמרנו, ולכך אמר בשביל משה נברא העולם ומשה נקרא טוב וכמו שאמרו יבא טוב וכו’ ומשה קבל את התורה שהיא הטוב על הכל. לכך בשביל משה נברא העולם, כי בריאת העולם מצד שהשם ית’ הוא טוב לכך השפיע העולם כי הטוב משפיע ולכך צריך לומר כי העולם נברא בשביל משה שנקרא טוב וקבל את התורה שהיא טוב על הכל, ואם לא כן אין ראוי הבריאה כי אם לא נמצא כאן טוב גמור מה היה הטוב בהשפעה זאת. אבל ר’ ברכיה סובר שהעולם נברא בשביל בכורים מעשר חלה, כי אלו דברים משפיעים בני אדם לאחרים ובזכות זה שמשפיעים ברא הקב”ה עולמו והשפיע אותו, כי בזה דומה המושפע אל הש”י המשפיע העולם כי הדומה משפיע הדומה: