וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
בראשית כז מג
וקום ברח לך אל לבן
וקום ברח לך אל לבן וגו’ לכאורה הלא יכולת בידו לרדוף אחריו ושם לא יהי’ לו שום מצילין, ויותר טוב שהי’ בביתו של יצחק במקום שיש מצילין, ובאמת לא רדף אחריו, ובאמת למה לא רדף אחריו לבית לבן, ונראה דכל אדם היאך שהוא בעצמו כך הוא סובר לחבירו אם צדיק צדיק אם רשע רשע, ולכך רבקה שהיתה צדיקת חשבה, שאף בבית לבן הוא מקום מכשפות ששום אדם עוד לא ניצל ממנו אעפי”כ יעקב בצדקתו יגבר עליו ויתקומם עליו, וכמו שהי’ באמת, אבל עשו שהי’ רשע, חשב שיעקב לא יעמוד בבית לבן ויגבר עליו לבן שיהי’ רשע, וכמו שהיתה מחשבת לבן ולבן ביקש לעקור את הכל, וא”כ עי”ז יתקיים והי’ כאשר תריד ופרקת עלו מעל צואריך וא”כ יחזור הברכות אצלו, ורבקה כוונה לכוונת עשו, שעי”ז לא ירדוף אחריו ובכן היתה עצתה לטוב, ויעקב בעצמו שהי’ קטן בעיניו ירא לעצמו ולכך הי’ נטמן בבית עבר י”ד שנה להתקשר א”ע בד”ת שלא יוכל לבן לו ח”ו: