גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי כָּהֲנֵי, שְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, אוֹ שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמוּדָּר הֲנָאָה. אִי אָמְרַתְּ דִּשְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, הָא מְהַנֵּי לֵיהּ וְאָסוּר. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא — שְׁרֵי. מַאי?
נדרים לו ב
כהנים שלוחי ה’ או שלוחי עם ישראל?
ביאור המחלוקת בפנימיות היא בשתי בחינות שיש בעם ישראל. בבחינה הפנימית של עם ישראל, כולם קדושים וטהורים, נשמתם היא טהורה ושם דבר לא יכול פגום בכך. בבחינה החיצונית, יש הבדל במעשים של עם ישראל ובמדרגות שלהם שתלויה במעשים שלהם, בתיקון הגוף וזיכוכו. הם הכהנים הם “שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא והיינו, האם תפקיד הכהנים הוא להאיר את האור האלהי של הנשמה, בחינת שלוחי דרחמנא, או לזכך את הגוף, את העם, המעשים וההתנהגות, בחינת שלוחי דידן. ובאמת הכהנים הם גם שלוחי דידן וגם שלוחי דרחמנא, הם כוללים גם את מידת החסד והאור הבא מלמעלה, וגם את מידת הגבורה וכוח התיקון הצומח מלמטה, שמתקן את המעשים וההתנהגות.