אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת

במדרש פ’ י”א ז’ ר’ יוחנן בשם ר’ יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתיב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו’ אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת שנא’ ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבע”י ירש את העולם שלא במדה שנא’ והי’ זרעך כעפר הארץ וגו’ [והכוונה ירש את הארץ וכן הוא בפסיקתא]: יאונראה לפרש דהנה הארה אלקית אי אפשר לאדם להשיג אלא כמסת שהוא נקי מפסולת דאל”כ הי’ גם הפסולת שבו נתחזק מכח זה, והנה א”י הוא מעלה גדולה, ובא”ע פ’ וישלח שמי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עוה”ב, וע”כ אברהם אבינו שהי’ בו עוד פסולת ישמעאל וכל בני קטורה אי אפשר לו לרשת את הארץ אלא במדה, היינו במדה שבנפשו, דאברהם לקח את צד ימין בטהרה, והיא מדת חסד שהי’ באברהם בעצם טהרתה, ולעומת מדתו זה, ירש את הארץ ולא יותר: יבוי”ל דמש”ה לא נכתב בו שמירת שבת להדיא, אף שאברהם אבינו שמר את כל התורה כולה כמ”ש וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי, ואמרו ז”ל ששמר אפי’ עירובי תחומין, מ”מ לא נכתב זה בהדיא, כי שבת היא כללא דאורייתא כולה, ובזוה”ק מה שבת שמא דקוב”ה, ואם הי’ נכתב זה להדיא בתורה שבכתב שנגלה גם לאוה”ע ונכתבה על האבנים בהר גריזים, וכתוב בצדו כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד, הי’ לצד הפסולת שהי’ בו דהיינו ישמעאל ובני קטורה, והי’ להם נמי אחיזה בקדושת שבת, ע”כ איננו נגלה זה אלא בתורה שבע”פ שהיא נסתרת מהאומות ואינה אלא לישראל לבדם: יגאך יעקב שהיתה מטתו שלימה בלי שום פסולת, אחר שכתוב ויבא יעקב שלם אחרי שנשלם בכל בחינותיו, כמו שהגדנו במקומו, נכתב תיכף שמירת שבת להדיא, וכמו שהוא הי’ כליל ושלם מכל צד, כך נכתב בו שמירת שבת שהיא כללא דאורייתא, וכמו שיסד האר”י ז”ל בזמירות צרורא דלעילא דבי’ חיי כולא ויתרבי חילא ותיסק עד רישא, וע”כ ירש נמי את הארץ שלא במדה, היינו לא במדה מיוחדת אלא למעלה מכל גבול וגדר, כי הוא נקרא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה: ידוהנה יעקב ירש את הארץ גם לזרעו אחריו אף שאינם במעלה כמותו, וע”כ זוכין נמי לקדושת שבת, אם אך פורשין מדבר שהוא מתנגד לקדושת שבת וזהו רבו יתיר יסגי לעילא מן דרגי’, היינו אע”פ שאינן בדרגין גבוהין, ויסב בת זוגי’, היינו כאמרם ז”ל כנס”י יהי’ בן זוגך, אימתי, דהוות פרישא, אף שאין לה מעלות רמות אחרות, אלא זה לבד שהם פורשין א”ע מדבר שהוא להיפוך, והיינו כמו שהגדנו במק”א ששבת היא ברית עולם ביני ובין בנ”י ופגם בברית מתנגד לקדושת שבת, וצריכין לזה חרטה על לשעבר וקבלה על להבא: