וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם (בראשית יב, א): רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שיר השירים ח, ח): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וגו’, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, זֶה אַבְרָהָם שֶׁאִיחָה אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּזֶה שֶׁהוּא מְאַחֶה אֶת הַקֶּרַע, קְטַנָּה, שֶׁעַד שֶׁהוּא קָטָן הָיָה מְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, לֹא הֱנִיקוּהוּ לֹא לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. (שיר השירים ח, ח): מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיְדֻבַּר בָּהּ, בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. (שיר השירים ח, ט): אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ, אִם מַעֲמִיד דְּבָרִים כְּחוֹמָה, יִבְנֶה עָלֶיהָ. (שיר השירים ח, ט): וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ, אִם דַּל הוּא בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה הַצּוּרָה הַזּוֹ אֵינָה אֶלָּא לְשָׁעָה, כָּךְ אֵין אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו אֶלָּא לְשָׁעָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, (שיר השירים ח, י): אֲנִי חוֹמָה, מַעֲמִיד אֲנִי דְבָרַי, (שיר השירים ח, י): וְשָׁדַי כַּמִּגְדָלוֹת, זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. (שיר השירים ח, י): אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם, שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם.
בראשית רבה לט ג
אחות לנו קטנה
במ”ר ר’ ברכי’ פתח אחות לנו קטנה וגו’ במ’ תנחומא קטנה שעדיין לא עשה לה הקב”ה נסים ובמ”ר שעד שקטן הי’ מסגל מצות ומעש”ט, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש אם חומה נבנה עלי’ אם מעמיד דברים כחומה וכו’ אמר לפניו רבש”ע אני חומה מעמיד אני דבריי ושדי כמגדלות זה חנני’ מישאל ועזרי’ וכו’, נראה הפי’ דנקט חנני’ מישאל ועזרי’, והלא כמה אלפים ורבבות שמסרו עצמן על קדושת השם, דהנה אברהם עוד לא ראה שום נם כמ”ש התנחומא וכשירד לתוך כבשן האש לא עלה במחשבתו שום רעיון שינצל כי לא ידע כלל שיש נסים בעולם דנח שניצל בתיבה הלוא הי’ בדרך הטבע שצפה על פני המים, אבל מי שמסרו עצמן על קדושת השם אחר אברהם, יוכל ליפול בלבו עכ”פ ספק שינצל כיון שכבר ראה אברהם שניצל, אבל חמ”ו ששאלו את יחזקאל הנביא אם יתקיים הקב”ה עליהן, והשיב להן בשם השי”ת חי אני אם אדרש לכם, א”כ מסרו עצמן על קדושת שמו יתב’ בלי שום ספק שינצלו א”כ הם הי’ בהתדמות אאע”ה: