וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
בראשית יט יז
ביאור הפסוק מאת
חוני
כמות קריאות ביאור 82
אל תביט אחריך
רש”י במקום “אל תביט אחריך” – אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול ההסתכלות אחורה מסמנת רשעות כפולה, אתה גם גם חייב וגם רואה באיבוד אחרים. כפי שכותב הרמב״ם שהתשובה צריכה להתבטא בבושה, אם אדם בוש במעשיו, סימן שתשובתו אמיתית. ולכן אצל לוט, אם ממשיך הלאה, ומבין שמקומו הקודם בעייתי מוטב וינצל, אבל אם בוחר להסתכל אחורה, יפול לעבר. היכולת להסתכל אחורה תלויה בתשובה של האדם, בתשובה ‘תתאה’ שבה חוזר מיראה, אז בוש ונכלם ממעשיו ולכן אסור להסתכל, אבל אם חוזר מאהבה, תשובה עילאה, אזי יכול להסתכל כי ואיננו כי לקח אותו אלהים, הוא החליף מהות, נהיה לאדם חדש ולכן יכול להסתכל ולראות במעשיו גם את זכויותיו, כלומר איך שה’ גלגל גם את זה. (עיין ברבי צדוק הכהן מלובלים על עניין זדונות נהפכים לו לזכויות ) “ותבט אשתו מאחריות ותהי נציב מלח” אסור להסתכל אחורה, אם ניצלת ממצב לא ראוי, אם ניצלת שלא בזכות, אם התקדמת, אל תסתכל אחורה בעבר, אל תחיה שם, אל תהיה ‘עבריין’ שהוא אדם שחי בעבר. אלא התורה מלמדת אותנו לחיות ולהסתכל על ההווה וממנו לבנות את העתיד. ומי שבוחר להסתכל אחורה מתסכן בלהיות נציב מלח, כלומר להיות חלק מן המציאות הדוממת, נשאר במקום, ניצב שם.
