דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ — ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ״. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ לִדְבַר עֲבֵירָה.
ברכות סג יג
אפילו לדבר עבירה
{משה קריאף} גם בשעת העבירה, כשלכאורה היצר פוחת, קיים עוד יצר הרע לעשות ממנה פילוסופיית חיים ולהכשיר אותה. לכן חשוב להבין: אומנם האדם יכול ליפול לעבירה, אבל רבא מדגיש שחשוב שהאדם ישמור על מודעות לכך שזו עבירה. הדוגמה אולי הבולטת היא שאול המלך שהשאיר את צאן עמלק חי בניגוד לציווי ה’ ושמואל. הוא הצדיק את עצמו באומרו לשמואל הנביא שהם נועדו לקיום מצווה – להקרבת קורבנות. {ציון אזולאי) אחרי שהאדם חזר בתשובה או שעבר את הניסיון, הוא צריך לחשוב מדוע ה’ גלגל עליו את העניין הזה דווקא. כנראה שזה בא ללמד אותו, לגרום לו להשתלם בדבר מסוים שצריך בו תיקון, ואת זה מדגיש רבא.