היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים

במשנה יו”ט הסמוך לשבת בין מלפני’ בין לאחרי’ הי’ כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים, ובגמ’ מ”ט כיון דהני מקדמי והני מאחרי תקינו רבנן מילתא כי היכא דניכלי בהדי הדדי, ונראה דהנה מנורה בדרום ושלחן בצפון, מנורה הוא המשפיע בחינת חכמה בישראל כמ”ש ז”ל הרוצה להחכים ידרים ושלחן בחינת עושר כמ”ש הרמב”ן ז”ל מעין שלחן מלכים והרוצה להעשיר יצפין, ואף שודאי הוא נמי בפשיטות, מ”מ אי אפשר שיהי’ לבד על הון מהבל ירבה, אלא עיקר עשירות היא תלוי בלב כמאמרם ז”ל איזה עשיר השמח בחלקו, ובכלל זה כל מדות טובות התלוים בלב, וידוע שהלב הוא בצד שמאל, וע”כ דוגמתו שלחן בצפון כי צפון ושמאל מקור אחד לשניהם, ושלחן שהוא בחי’ עושר היא עשירות ברוחניות, וממנו נמי גם עשירות בגשמיות: גוהנה שבת ויו”ט כבר הגדנו במק”א ששבת היא בחי’ מוח ושכל וע”כ אין בו מצות שמחה, כי שמחה הוא מכוחות הלב והמוח הוא קר, וע”כ בו הוא מצות עונג, ויו”ט הוא בחי’ לב, לב שמח, והנה לחה”פ שהגדנו לעיל שממנו שפע עשירות המתייחס ללב, אף שהוא מצות שבת היינו משום דשבת כלול הוא ומיני’ שתא יומין מתברכין, אבל מכ”מ מאחר שלחה”פ מתייחס ללב אם הוא יו”ט או יו”ט הסמוך לשבת נמשך נמי אחר יו”ט לענין זה שיהי’ כל המשמרות שוין באכילתו כמו כל קרבנות החג: