באור

משתפים בפנימיות התורה

וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃

בראשית יב ב

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 85

נלקח מספר: שם משמואל

ואגדלה שמך

ואגדלה שמך יש להבין מה ברכה הוא זה לאברהם וכי ח”ו לשם בעולם הי’ צריך, וזהו ענין דור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם, ובשלמא ואברכך בממון הוא כעין שכתב הרמב”ם בכל יעודים הטובים שהצורך בהם כדי שיהיו בלתי טרודים על המחי’ ועל הכלכלה שיהי’ לבם פנוי לתורה ועבודה, לזכות בהם לעוה”ב, אבל הגדלת השם למה לו, ובפשיטות י”ל שזה הי’ לו לסיוע להמשיך את העולם ולהביאם תחת כנפי השכינה, אבל א”כ עיקר ברכה הוא להש”י: טוונראה לפרש דהנה ידוע דמלת גדול הוא התפשטות כמו דאיתא בספה”ק בפירוש מ”ש גדול ה’ שהוא התפשטות כבוד ה’ מטה מטה, וידוע עוד דשם של דבר הוא מהותו ושם של האדם הוא מהות האדם, וזהו הברכה ואגדלה שמך, שמהות אברהם יהי’ מתפשט לזרעו אחריו אפי’ כשיהיו ח”ו מטה מטה, וכאמרם ז”ל שלש מדות טובות הם בזרעו של אברהם ביישנים רחמנים גומלי חסדים, והגם שפירשנו במק”א דשלשה מדות אלו בישראל הם משלשה אבות, ומ”מ ידוע שאברהם הי’ הראשית, ובהראשית נכלל הכל, וזהו הפירוש אצלי בך חותמין ולא בכולם באשר הוא הראשית לכולם ובו הכל: