באור

משתפים בפנימיות התורה

וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃

בראשית לז כד

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 81

נלקח מספר: אורות יהודה

והבור ריק אין בו מים

רש”י מביא את דברי חז”ל במדרש ובתלמוד: “נחשים ועקרבים יש בו”. מה זה בא ללמדנו לימוד זה של חז”ל? אלא יש מאחורי זה עיקרון חשוב: ברגע שהבור ריק, אוטומטית הוא מתמלא נחשים ועקרבים. אדם המרוקן בקבוק מים, מתמלא אוטומטית אוויר שנכנס במקומם. הפעולה של הריקון היא עצמה פועלת למילוי משהו אחר. “והבור” – זה העולם הזה. הנשמה נקראת לרדת אליו. ברגע שהיא מתמלאת במים, הלוא הם התורה, היא נשארת קשורה לצור מחצבתה. ברגע שמתרוקן הבור ממים, אזי נכנסים נחשים ועקרבים, הם המידות הרעות והיצרים שמסיתים את האדם. ומדוע גם נחשים וגם עקרבים? כיוון שיצריו של אדם עלולים לפגוע בו בשתי דרכים: דרך אחת היא כנחש שאינו מזדמן במקריות, אינו תוקף בפתאומיות. זהו היצר שנמצא תמיד באדם, מחכה מתי ‘להכישו’ ולהפילו. הדרך השנייה היא כעקרב שבא בהפתעה (ג’ דברים באים בהיסח הדעת, אחד מהם – עקרב), עוקץ ללא התראה וללא הבחנה. זהו היצר הפתאומי שקופץ על האדם להפילו ולהחטיאו.