מַאי חֲנוּכָּה? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ״ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינּוּן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְווֹנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.
שבת כב י
נס מול טבע
מפי מורי הרב בן עזרא שליט”א החכמה היוונית קבעה את הטבע בתור דבר יציב וקבוע והם ביטלו את כל המעמד הניסי שבעולם. הנס מפריע, הוא פוגע בקביעות הטבעית. לעומת זאת, התורה מדגישה את עניין הנס כדבר המורה שיש שולט על הטבע הנותן לטבע את הגדרתו ומהותו. לכן בחנוכה, נעשה דוקא אז נס בפך השמן, למרות שעניין הניסים נעצרו עוד לפני מגילת אסתר אחרי בית ראשון. דוקא בבית ראשון הניסים היו מצויים תדיר אך נעצרו אחרי החורבן וכן בא היוצא דופן בחנוכה, להדגיש ולהזכיר את התופעה הניסית בתורה לעומת החכמה היוונית המבטלת את הגישה הניסית ומתייחסת לתורה בתור מיתולוגיה.