סוכה שאין לה דפנות

ויש להתבונן בענין דפנות הסוכה שאין הסוכה נכשרת בלעדם ומ”מ כל הסוכה אינה נקראת אלא ע”ש הסכך כברש”י ריש סוכה: טונראה דהנה ענין סוכה הוא בלשון המקובלים אימא דמסככת על בנין, והפירוש הוא אור עליון המקיף את כל שלמטה ממנו ומשמרם מדבר זר, ואמרו ז”ל כי סוכה גמטריא צ”א חיבור שני שמות הוי’ אד’ יתב’, והעולה מכולם שהיא התפשטות אור עליון למטה והוא בחינת החסד, וע”כ היא בזכות אהרן שהניח דרגין שלו שהי’ איש מרכבה והתחסד עם בנ”א פחותי ערך לעשות שלום וכו’, וכמו חסד אברהם שהניח דרגין שלו ועסק עם פשוטי העם להרימם משפל מצבם ולהודיעם את דת האמת, וגם בגשמיות להאכילם ולהשקותם: יאך ענין דפנות הסוכה הוא להיפוך מענין הסוכה, שענין הסוכה הוא התפשטות והדפנות ענינם צמצום ודין, היינו לחצוץ ולשום גבול בפני כחות שאינם ראוים לבוא לתוך הסוכה ולקבל את הארות הסכך, ואף שענין הדפנות הוא היפוך מענין הסוכה, מ”מ הם הגורמים להתפשטות אור הסכך דמבלעדם לא היתה חציצה בפני כחות שאינם ראויין, ושוב לא הי’ אפשר לאור הסוכה להתפשט למטה כלל, ומ”מ אינו נקרא שם סוכה עליהם, שענין חלות ש”ש על הסוכה הוא התפשטות קדושה, ודפנות הם היפוך מענין התפשטות אלא צמצום ודין, ומצינו לשון זה (גיטין ל”ד.) דפנוי שפירושו הכאה ויסור, הרי שלשון דופן הוא מלשון דינים: יאולפי האמור יש לפרש הא דאתי הלכתא וגרעתה לדופן שלישית ואוקמה אטפח, כי באשר כל ענין דופן הוא לחצוץ ולשמור לכל יקרב זר, וידוע שתורה שבע”פ היא שמירה בפני החיצונים, ואיתא בספרים בפירוש תיבת מסכת שהוא מלשון מסך המבדיל בפני החיצונים, ע”כ מפאת תורה שבע”פ שהיא המשמרת, די בדופן שלישית שיהי’ טפח לבד: