על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן

במדר”ת ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מתות בשעת לידתן כך שנו רבותינו על שלשה עבירות נשים וכו’ על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר וכו’ ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצוות האלו אמר הקב”ה אדה”ר תחילת בריותי הי’ ונצטוה על עץ הדעת וכתיב בחוה ותרא האשה וגו’ ותתן גם לאשה עמה ויאכל וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו וכתיב בתורה שופך דם האדם באדם דמו ישפך תשפוך דמה כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה, מצות חלה מנין היא טמאה חלתו של עולם דאר”י בן דורמסקא כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים ואח”כ היא מגבהת חלתה כך עשה הקב”ה לאדה”ר דכתיב ואד יעלה מן הארץ והשקה ואח”כ וייצר ה”א את האדם עפר וגו’ הדלקת נר מנין היא כבתה נרו של אדם דכתיב נר אלקים נשמת אדם לפיכך תשמור הדלקת הנר: גויש להבין מה שייכות יש למאמר זה בענין הפרשה, וכבר דברנו בזה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בה, דהנה בפ’ בראשית דקדקנו דבחוה כתיב שלשה דברים, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים, ונחמד העץ להשכיל, והגדנו שם שמקבילין לדברי הנחש שהזכיר שלשה דברים, ונפקחו עיניכם, והייתם כאלקים, יודעי טוב ורע, ומקבילין לגוף ונפש ושכל עיי”ש, ואין מהצורך לכפול הדברים, והנה גרמה לאדם שנשתאב בו יצה”ר נמי בגו”נ ושכל, היינו שהגוף לא יהי’ נמשך מעצמו לרצון ה’, תחת אשר מקודם החטא הי’ הגוף נמשך מעצמו אחר רצון ה’, אף בלי דעת, וכמו ברזל אחר אבן השואבת, והנפש שענינה השתוקקת שמקודם החטא לא הי’ לו השתוקקת אחרת כי אם אלקית, ואחר החטא היא משתוקקת לדברים גשמיים, והשכל שמתחלה הי’ צח ובהיר בהשגות נעלות, ואחר החטא נתערב בו מהטעיות וצריך יגיעה רבה לברר האמת וכולי האי ואולי: דונראה שלעומתם חושב התנחומא שלשה דברים, טמאה את חלתו של עולם, ושפכה את דמו, וכבתה את נרו, טמאה את חלתו היא קלקול הגוף שהגוף הוא חלתו של עולם כמו שהביא המדרש שכך הי’ יצירת גופו, כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במים כנ”ל, שפכה את דמו הוא קלקול הנפש, כי הדם הוא הנפש, כבתה את נרו הוא השכל כענין שכתוב בהלו נרו עלי ראשי, וע”כ נצטוו הנשים על שלשה מצות הללו לכפר על חטא חוה שגרמה קילקול שלשה דברים הללו, וכה חטא זה מתכפר והולך עד עת קץ שיתכפר לגמרי ונראה דבלא”ה הי’ הקטרוג גדול מאד והי’ בהם כח למנוע הלידה, ומזה הי’ בא ח”ו שמתות בשעת לידתן: