בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
בראשית ג יט
בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
בראשית ג יט
honya@brancoweiss.org.il
כמות קריאות ביאור 136
מה עניין לומר לאדם שבא מעפר? מדוע צריך להזכיר שמשם הוא בא? מילא, לומר לו שעל ידי חטאו ישוב לאדמה, אפשר להבין. אבל למה עפר אתה? יש סוגיה במסכת בבא קמא לגבי האם שינוי בדבר קונה או לא. אדם שגנב קורָה מחברו ועשה בה שינוי, האם בכך קנה את הקורה או לא. הקב”ה נתן לאדם נשמה. ברגע שהאדם עושה בה עבירה, אין זה נקרא שינוי אמיתי שקונה, כיוון שעבירה אינה מהות הנשמה, אלא חיצונית לה. לכן עפר אתה ואל עפר תשוב – העבירה היא כמו עפר לעומת הנשמה, דבר חיצוני, שאינו קשור במהותו לנשמה. לעומת זאת, אם נותן לה מזון מתאים – תורה ומצוות, אזי השינוי הזה קונה כי זה נחשב שינוי אמיתי.
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
בראשית ו ט