תַּנְיָא. אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְהִתְפַּלֵּל. וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא הִמְתִּין אֶת חֲבֵרוֹ. וְיָצָא. טוֹרְפִין לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ״.
ברכות ו כה
קדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו
אם התפילה באה ממקום אינדיווידואלי, והמתפלל אינו ממתין לחברו, היא אינה מתקבלת במישור הפרטי שלו. ולא זו בלבד, אלא הוא גורם לשכינה להסתלק, כיוון שפגם במישור הכללי על ידי הראייה החלקית והפרטית שלו, כשלא המתין לחברו.