שלוש מציאות מצא הקב”ה

במדרש פרשה כ”ט סי’ ג’ א”ר סימון שלש מציאות מצא הקב”ה אברהם דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך, דוד דכתיב מצאתי דוד עבדי, ישראל דכתיב כענבים במדבר מצאתי ישראל, ויש להבין כי מציאה הוא דבר שלא ידעו האדם טרם בא לידו, ואיך שייך לומר לשון זה בקב”ה שהכל גלוי וידוע לפניו מאז צופה ומביט עד סוף כל הדורות, ונראה כי היות כל קנינו של אדם ראוי ושייך אליו כי בשביל מעשיו שטרח ועמל בו בא אליו, אבל מציאה שלא טרח ולא עמל בה ובאה אליו בהיסח הדעת, ולא הי’ לה שום שייכות אל האדם עד שזכה בה, ובדוגמא זו יש לומר נמי דדבר דכמו שהוא עדיין אינו ראוי לו החיבור והדביקות בהש”י אלא מחמת שהש”י צופה מה שעתיד להיות ובשביל העתיד מקדים הש”י ומקבלהו אליו, זה נקרא מציאה אצל הש”י, כי מצד סדר מציאותו עדיין הוא מרוחק, וע”כ אברהם שלפי סדר הבריאה שהי’ צריך להיות שני אלפים תוהו שנגמר הזמן בשנת נ”ב לחיי אברהם, ואברהם בעודו בן ג’ שנים הכיר את בוראו או בן מ”ח, וכן זמן שניצל מכבשן האש הי’ עוד קודם שהי’ גמר השני אלפים תוהו, ובמדרש שניצל מכבשן האש בשביל שצפה הקב”ה שיעקב עתיד לצאת ממנו, ומה שניצל בשביל העתיד נקרא מציאה אצלו ית”ש, וכן ישראל במצרים שלא הי’ נגמר הזמן ד’ מאות שנה, ובאמת היו בלתי ראוים ובמ”ט שערי הטומאה, אלא שהש”י צפה מראשית אחרית שכאשר יוציאם יעבדו את אלקים על ההר הזה ויפסוק זוהמתם, זה נקרא מציאה, וכן דוד המלך ע”ה עפ”י אשר הגדנו במק”א בענין שנחשב לחטא מה שישראל שאלו משמואל הנביא שימלוך עליהם מלך, והדבר בלתי מובן מה חטא הוא זה הלוא כך הוא המצוה ושלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות עליהם מלך וכל המפרשים ראשונים ואחרונים דברו בזה, ובעניותן אמרנו דהנה ההפרש בין שופט למלך לכאורה איננו מבואר, אבל נראה שתעודת השופט בכל מקום להציל עשוק מיד עשקו, וע”כ בכלל ישראל נמי להצילם מיד הקמים עליהם, וכן להציל את הארץ מיד הכנענים שארץ ישראל לחלקו של שם נפלה והכנעני הי’ כובשה מיד בני שם, והקב”ה הבטיח לאברהם להחזירה אליו וכך הי’ שא”י מוחזקת הי’ להם מאבותיהם, א”כ כיבוש א”י הוא נמי להציל העשוק מיד עשקו ע”כ שייך זה להשופט, אך תעודת המלך הוא ללחם מלחמת הרשות להרחיב גבול הקדושה, וע”כ כך הי’ הסדר תחילה להתנהג ע”י שופטים עד שיהי’ כל א”י מכובשת ויכנעו אויביהם מסביב וכל אלה הוא מלחמת מצוה, ואח”כ יהי’ הזמן להרחיב גבול הקדושה וללחום מלחמת הרשות אז המצוה להעמיד עליהם מלך כי להרחיב גבול הקדושה שייך למלך, וע”כ כתיב כי תבוא אל הארץ וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך והכוונה שתהי’ כל א”י מכובשת ומיושבת מישראל אז המצוה למנות עליהם מלך, ועד”ה השופט הוא מרכבה למדת המשפט ומלך למדת מלכות, וישראל הקדימו לשאול להם מלך בעוד עדיין נשאר הרבה מא”י לכביש, ואפי’ בימי דוד אמרו ז”ל סמוך לפלטין שלך לא כבשת וגם הי’ אז הפחד מנחש מלך בני עמון כמ”ש שם ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו, וזה הי’ שייך לשופט ולא למלך כנ”ל, ומ”מ הש”י מילא שאלתם ומנה להם את שאול ובאשר נדחה ממלכותו המליך את דוד וכ”ז הי’ מוקדם לזמן הנרצה כנ”ל ודוד מילא את תעודת השיפט וגם את תעודת המלך וכבש את סוריא, וכל ארצות הסביבות כדי להרחיב גבול הקדושה, ולפי האמור יובן אשר גם דוד נקרא מציאה כי הי’ עוד קודם זמן הנרצה, אלא שצפה הקב”ה והביט אשר באמצעות מלוכת דוד יבוא לתכלית הנרצה, ובלעדיו אי אפשר להגיע אל הכוונה, הקדימהו הש”י, וכמו יציאת מצרים קודם הזמן על סמך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, ולפנינו יתבאר עוד טעם הקדמת מלכות ב”ד לפני זמן הראוי: גוהנה עניין זה שהקב”ה צופה ומביט על העתיד ועושה חסד בשביל העתיד מצינו ג”כ הלשון ריח כמאן דארח מרחוק, ובמדרש וירח ה’ את ריח הניחוח, הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש, ריח של חנני’ מישאל ועזרי’ עולה מכבשן האש וכו’ ריח דורו של שמד וכו’ היינו שבכל אלה צפה והביט ה’ מראשית אחרית בימי נח ובעבורם כרת ה’ עמו ברית לבל ישוב למבול עוד, ויש לומר דהא דהלבנה נקראת ירח הוא אותיות ריח, והיינו ע”ש העתיד שתתמלא פגימת הלבנה ולא יהי’ בה שום מיעוט, והוא דוגמא לכנסת ישראל שהם עתידים להתחדש כמותה ואף שכעת הם ח”ו במצב לא טוב מ”מ מעלין ריח העתיד שהקב”ה צופה ומביט סוף כל סוף וע”כ מהשתא מעלין ריח ונעשים נרצים להש”י, ובש”ס עירובין (כא.) דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ד’ הדוד האחד תאנים טובות מאד כתאני הבכורות והדוד האחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים רעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים ת”ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח, ויש לפרש נמי כנ”ל שסיף כל סוף אחרית הכל שישתנה מצב כולם לטוב ויתנו ריח וקרינן בהו וירח ה’ את ריח הניחוח הוא ריח העתיד וע”כ נקראת הלבנה דוגמא דידהו ירח אותיות ריח כנ”ל: