אמרו לפניו רבש”ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב”ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה
עבודה זרה ג י
אמרו לפניו רבש”ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב”ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה
עבודה זרה ג י
חוני
כמות קריאות ביאור 49
ובזה יש לפרש הא דש”ס ריש ע”ז דאו”ה יאמרו תנה לנו מראש ונעשנה ואמר להם הקב”ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, ויש להתבונן בזה מ”ש מצות סוכה מכל תרי”ג מצוות, וי”ל עפי”מ שהגיד כ”ק אבי אדמו”ר זצללה”ה כי גם בלעם וכדומה מאומות היו רוצים קרבת אלקים, אבל לא היו רוצים להניח בשבילו תאוותם הגשמית, אבל ישראל קדושים נותנים בשביל דבר קדושה כל חללי דהאי עלמא, וזהו ההיכר בין ישראל לאומה”ע לעולם, עכת”ד הצריך לענינינו: יגוי”ל שלכך ניתנה להם מצות סוכה שהדפנות מורין על הפירוד והתרחקות דבר שאינו ראוי מענין אלקי הנרמז בהסכך, ובאשר האומות ענבימו ענבי רוש מגפן סדום גפנם ומשדמות עמורה, מצוה זו היא בחינה טובה, ובאשר שאינם רוצים להניח את תאוותם, ע”כ לא היתה הסוכה מקובלת להם, וכאשר תקדר עליהם החמה בעוטי מבעטי: ידובזה יש לפרש דברי הפייטן ארבע דפנות וצל עלי’, שלכאורה תמוה הלוא די שתים כהלכתן ושלישית אפי’ טפח, ואפי’ לר”ש הוא שלשה כהלכתן ורביעית אפי’ טפח, ולמה יסד הפייטן ד’ דפנות, ולהנ”ל י”ל דלעת”ל להאומות שאין טבעם נוטה להפרד מתאוותם צריכין מחיצה שלימה ביותר, ואפי’ לרבנן צריכי ד’ מחיצות שלימות: