באור

משתפים בפנימיות התורה

אמרו לפניו רבש”ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב”ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה

עבודה זרה ג י

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 50

נלקח מספר: שם משמואל

תנה לנו מראש ונעשנה

ובזה יש לפרש דברי הש”ס ע”ז שלעת”ל יאמרו אומה”ע לפני הקב”ה רבש”ע תנה לנו מראש ונעשנה וכו’ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו’ והקב”ה מקדיר עליהם חמה כבתקפת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, ואינו מובן למה מצות סוכה דווקא, ונראה דהנה שם בדף (ב’.) דרש ר’ חנינא בר פפא ואיתימא ר’ שמלאי לעת”ל מביא הקב”ה ס”ת ומניחה בחיקו ואומר למי שעסק בה יבוא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין אומה”ע וכו’ נכנסה לפניו מלכות אדום תחילה כו’ א”ל הקב”ה במה עסקתם אומרים לפניו רבש”ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה א”ל הקב”ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמיכם עשיתם וכו’ כלום יש בכם מגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנא’ וזאת התורה וכו’ נכנסה מלכות פרס אחרי’ וכו’ א”ל הקב”ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש”ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה א”ל הקב”ה כל מה שעשיתם לצורך עצמיכם וכו’ כלום יש בכם מגיד זאת ואין זאת אלא תורה וכו’ וכבר דקדקנו הרי לעתיד הוא עולם האמת ואיך יתטפשו אומה”ע כ”כ לשקר ולומר שכולם עשו בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, ועוד הרי הם טוענין לפני הקב”ה היודע תעלומות לב ואיך יתכן שיעלה על דעתם לכזב לו, ועוד מה זה שהשיבם הקב”ה כלום יש בכם מגיד זאת, דמשמע דאם הי’ בהם מגיד זאת היתה טענתם טענה אתמהה: ידוכבר פרשנו עפ”י דברי הרמב”ם שיש כמה סיבות וגלגולים בעולם, וכ”כ כמה בנינים נבנו והכל בשביל שיעבור שמה צדיק אחד וימצא בהם מנוח עכ”ד, וכן יש לפרש טענות האומות שהרי התכלית מכל מה שעשו באמת הי’ בשביל שיתעסקו ישראל בתורה, אף שהם לא כוונו לכך מ”מ יש להם שכר ע”ז, כמאמרם ז”ל הרי שנפל סלע מחיקו ומצאה עני ומתפרנס בה קבע לו ה’ עליו ברכה, אך השי”ת השיבם דמדה זאת נוהגת רק בישראל שקבלו את התורה, ע”כ אפי’ מעשה שלהם גרידתא אף בלי מתכוין נמי יש לה מעלה מאחר שסוף סוף הי’ לתכלית נכבד, והארכנו בטעמו של דבר: טואך לפי דרכינו הנ”ל בפי’ דברי הכתוב קחו מוסרי ואל כסף יש לפרש באופן אחר, דהנה כל אהבה ועשיית המצות צריכין שמירה מכחות החיצונים, אך כשהם נעשים בכח התורה, התורה עצמה היא השומרת, וקו”ח מעתה למצות הנעשים בלתי מתכוין להם שהם צריכים שמירה ביותר, שהרי הם כגוף בלי נשמה, וכענין אומרם ז”ל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן העכברים, וזה שא”ל כלום יש בכם מגיד זאת, אז היתה התורה משמרת את מעשיכם שלא ילכו לחיצוניות, אבל מאחר שאין בכם מגיד זאת, גם מעשיכם הטובים נפלו שדודים ונטרפו ביד החיצונים, וכלשון הרמב”ם פ”ז מה’ תשובה ה”ז כמה מעלת התשובה אמש וכו’ ועשה מצות וטורפין אותן בפניו, שהפירוש שהחיצונים טורפין אותם מלשון טרף טורף יוסף, קו”ח מעתה למצות של האומות הנעשין בלי כוונה שהם נעדרים מהתורה שתהי’ שומרם, שהם נעשים טרף לשיני כחות החיצונים: טזולפי”ז יובן נמי הנסיון הניתן להם במצות סוכה שהיא כולה דביקות ואהבה, שמאחר שאין בהם תורה והיא הולכת לחיצונים וגורמת עוד יותר אהבת חיצוניות ובקשת התענוגים, עד שאינם יכולים לסבול כלל צער החמה ועבר כל חק וגבול עד שגרם להם שיבעטו, וזה תשובה שלימה על טענתם איך אתם רוצים במצות כי עוד מגרע יגרע לכם מאחר שאין בכם מגיד זאת: