תנה לנו מראש

בש”ס ע”ז (ג’.) שיאמרו האומות תנה לנו מראש ונעשנה, ולשון מראש צריך פירוש, כי הו”ל למימר תנה לנו מעתה ומה לשון מראש, ונראה דהנה אמרו ז”ל שלש מתנות טובות נתן הקב”ה לישראל ולא נתן להם אלא ע”י יסורין, תורה, וא”י, ועוה”ב, והפירוש פשוט דהחומר צריך מירוק, וע”ז איתא בספרים טעם על גלות מצרים שנצרפו כצרוף את הכסף ויצאו שלימים, ובשביל ד’ דברים יצאו ממצרים, והנסיון והצירוף הי’ לזכך החומר עד שהיו מוכנים לתורה, וכן א”י למעלתה, ומכ”ש עוה”ב שצריך נסיון וצירוף לזכך עד שיהיו מוכנים לקבל, ולפי”ז יש לשאול איך לעתיד ירצו האומות שיתן להם אז התורה הלוא יאמר להם אי’ הצירוף והנסיון שמקודם, רדו מקודם למצרים ויתר נסיונות וצירופין, ועוד כי בראשונה שלא רצו לקבלה, ואדום שאל מה כתיב בה ונאמר לו אל תרצח ולא רצה לקבל וכו’ ופירש מהר”ל משום שהם בעצם אינם מוכנים לתורה, ואיך יאמרו תנה לנו הלוא אינם מוכנים לתורה: יטונראה עפי”מ שהגדנו בפסוק מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך, היינו שבאמת בעוד העונות כמשא כבד יכבדו ומטמטמים את הלב וכופפין את הקומה, כמעט שבלתי אפשר לשוב, אך כאשר רוצים לשוב ואינם יכולים מקדים הש”י ומוחה העונות מקודם למען יהי’ ביכולתם לשוב, וזה שאמר שובה אלי כי גאלתיך, שגאלתיך מיד כחות הרעים שהיו תוקפין אותך בכח ולא נתנוך לשוב, ומעתה שובה אלי, וזה שלא לפי הסדר כי הסדר שבראשונה ישובו ואח”כ יגאל אותם וכמ”ש שובה אלי ואשובה אליכם, אבל הש”י ברוב רחמיו גאלם בראשונה: כובזה יש לפרש טענת האומות תנה לנו מראש, היינו שבראשונה יתן להם אף בעודם בלתי מזוככים, ושע”י המצות יבואו לכלל זיכוך, וזה שהשיבם הקב”ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, היינו דהנה בכל החג אנו אומרים הושענא, ובודאי באם היו ישראל עושין תשובה מאהבה ביוה”כ היו נושעים לגמרי ולא הי’ עוד שייך שום קטרוג, כי תשובה קדמה לעולם וכמה אומות שהרתיק עליהם הקב”ה לעשות תשובה וכמו נינוה, וכן כתיב פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ ואמרו ז”ל כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא כל אפסי ארץ, ועיקר הקטרוג הי’ מחמת שהתשובה לא היתה עדיין כפי הנדרש, אבל הש”י ברוב רחמיו הכניס את ישראל לסוכה תחת צל כנפיו, וזה יעורר בישראל תשובה מאהבה, והוא יו”ט של אהרן שכך היתה מדתו של אהרן שהי’ מתקרב להחוטאים, והיו אח”כ אומרים לעצמם אלו הי’ אהרן יודע מחטאותי לא הי’ מדבר עמי והי’ עושה תשובה, ובסגנון וה הוא חג הסוכות והוא כעין טענת האומות תנה לנו מראש כנ”ל ע”כ ניתנה להם מצות סוכה: כאאך באמת מדה זו נוהגת רק בישראל שכאשר מקרבין אותם נתעוררת נקודה הפנימית שבהם שאינה מתקלקלת לעולם ומתבייש במעשיו ועושה תשובה, אבל אומה”ע כאשר מקרבים אותם מתגאים עוד יותר, וכל זה איננו שוה להם כי מגפן סדום גפנם ומשדמות עמורה, וע”כ כאשר הם מצטערים בסוכתם בועטין ויוצאין, כי לפי השערתם הי’ צריך הקב”ה למענם לאמור לחרס לא יזרח ולא תקדיר עליהם השמש ולא תלהט אותם, ע”כ נתמלאו עוד חימה, אבל ישראל הם ממעטין עצמם ומשערים שבשביל שאינם ראוים לישב בפלטין של מלך ומתביישים ונעשין נכנעים עוד יותר, א”כ מצות סוכה היא תשובה שלימה על טענתם תנה לנו מראש, שבהם אין שייך זה אלא אם הם מתחילים ועושים תשובה ומעצמם נעשים נכנעים מתקבלים ובאם לאו אי אפשר: