באור

משתפים בפנימיות התורה

וַיֹּאמַר ה’ אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע (בראשית טו, ח), רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לֹא כְקוֹרֵא תִּגָּר אֶלָּא אָמַר לוֹ בְּאֵיזוֹ זְכוּת, אָמַר לוֹ בַּכַּפָּרוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְפָנֶיךָ. (בראשית טו, ט): וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, הֶרְאָה לוֹ שְׁלשָׁה מִינֵי פָּרִים וּשְׁלשָׁה מִינֵי שְׂעִירִים וּשְׁלשָׁה מִינֵי אֵילִים. שְׁלשָׁה מִינֵי פָּרִים, פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה. וּשְׁלשָׁה מִינֵי שְׂעִירִים, שְׂעִירֵי רְגָלִים, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וּשְׂעִירָה שֶׁל יָחִיד. וּשְׁלשָׁה מִינֵי אֵילִים, אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל יָחִיד. (בראשית טו, ח): וְתֹר וְגוֹזָל, תּוֹר וּבַר יוֹנָה. (בראשית טו, י): וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבָּנָן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר כָּל הַכַּפָּרוֹת הֶרְאָה לוֹ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לֹא הֶרְאָה לוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף עֲשִׂירִית הָאֵיפָה הֶרְאָה לוֹ, נֶאֱמַר כָּאן וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא ב, ח): וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַה’: וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּבְדִּילִים בְּעוֹלַת הָעוֹף וְאֵין מַבְדִּילִים בְּחַטַּאת הָעוֹף.

בראשית רבה מד יד

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 86

נלקח מספר: שם משמואל

כל הכפרות הראה לו ועשירית האיפה לא הראה לו

במד”ר ויקח לו את כל אלה רשב”י ורבנן רשב”י אומר כל הכפרות הראה לו ועשירית האיפה לא הראה לו, ורבנן אמרו אף עשירית האיפה הראה לו נאמר כאן ויקח לו את כל אלה ונאמר להלן והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה’, ונראה דהנה אמרו ז”ל שאלו לחכמה מה יעשה בהחוטא והשיבה נפש החוטאת היא תמות, התורה אמרה יביא קרבן ויתכפר לו, והיינו שמצד שורת הדין שהשכל נותן שאדם שחטא שוב אין לו חיים, רק מצד החסד יש לו כפרה בקרבן והתורה נקראת תורת חסד ע”כ אמרה יביא קרבן ויתכפר לו, וזהו כל הכפרות הראה הקב”ה לא”א באשר כל הכפרות הוא מצד מדתו מדת החסד ושייך אליו, ע”כ הראה לו, והנה עשירית האיפה שהוא מנחת חוטא שהיא בלי שמן ולבונה, ובש”ס סוטה ששמן ולבונה רומז לתורה ומעש”ט, וע”כ עשירית האיפה מכפר גם על מי שאין בו לא תורה ולא מעש”ט, והנה במד”ר פ’ וישלח העושה כמעשיהם ובוחר בדרכיהם [של האבות] מתקיים עליהם ומי שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם אינו מתקיים עליהם, וא”כ זה שאין בו לא תורה ולא מעש”ט א”כ אינו עושה כמעשיהם א”כ גם זכות אברהם שהמשיך מדת חסד לזרעו ג”כ אינו מועיל לו, וע”כ אמר רשב”י שעשירית האיפה לא הראה לו, ורבנן אמרו אף עשירית האיפה הראה לו, שע”כ אם נשבר לבו בקרבו מחמת שיודע שאין בו לא תורה ולא מצות ואין עני אלא בדעת זה הוא קרבן עני האמיתי ומאחר שמרגיש בעצמו ויודע זה, שוב נוכל לומר עליו שהוא בוחר בדרכיהם עכ”פ, שזה מדתו של אאע”ה שאמר ואנכי עפר ואפר, שלא עלה על דעתו שמגיע לו בתורת מתן שכר שום דבר מהש”י רק הכל בתורת חסד, ע”כ נשאר זכותו ג”כ לגמול עמם במדת חסד אף שאינם כדאי, כמו שאברהם בעיני עצמו לא הי’ כדאי, וע”כ זה אף שעדיין אינו עושה כמעשיהם מ”מ הרי הוא מקבל על עצמו מהיום והלאה להיות טוב כי בלא”ה זבח רשעים תועבה, וא”כ זה שיודע שאינו שוה כלום ומקבל על עצמו להלאה זה עצמו הוא מדתו של אברהם וא”כ מועיל לו זכותו של אאע”ה ומחמת זכותו באה לו הכפרה ע”כ גם זה הראה לאאע”ה: כבובמה שאמרנו שזכותו של אאע”ה מועיל לאיש אעפ”י שאין בו לא תורה ולא מעש”ט רק שעכ”פ נשבר לבו על העבר ומקבל עליו על להבא, יש להבין מקרא סתום שכאשר נתבשר אברהם אבל שרה אשתך יולדת לך בן אמר לו ישמעאל יחי’ לפניך פירש”י איני כדאי למתן שכר כזה, וכנראה שמחל להקב”ה על מתנתו ליתן לו את יצחק וזה הפלא ופלא שיסתפק עצמו בבן האמה אשר זה הי’ כל מגמתו כל הימים שיעמוד ממנו זרע יעבדנו, וכי הטעה ח”ו אברהם א”ע להאמין שזרע הגר המצרית זרע כנען המקולל, יהי’ כ”כ טוב כמו זרע שרה, ח”ו לומר כן, ועוד הלוא כבר אמרה שרה חמסי עליך שפירש”י כשהתפללת לא התפללת על שנינו והיתה מתרעמת, ועתה כשבאה לידו שהש”י בישר לו לידת שרה ימחול על המתנה היתכן זה שימחול מתנת שרה, ולהנ”ל יובן שאברהם חשב שזה הוא שכר המילה שקיבל על עצמו, לזה אמר אינו כדאי לקבל מתן שכר כזה, היינו לקבל בתורת מתן שכר רק רצה שיהי’ כי אם בחסד הש”י לבד ולא בשכר, וע”כ אפי’ אם ח”ו לא יהי’ בישראל כ”כ שומרי הברית אם אך יקבלו על להבא יתננו בחסדו של אברהם, ולא כן אם הי’ מקבל בתורת מתן שכר, ואם ח”ו ישראל אינם ראוים בטל השכר, אבל כשיהי’ לו בתורת חסד ישאר לבניו ג”כ בתורת חסד אם אך יבחרו בדרכו להיות נשבר לבו בקרבו על פגם העבר ויקבל על להבא, והשכר שהש”י אמר ליתן לו בשביל המילה באשר בעיניו איננו מגיע לו בעד זה כ”כ, בשכר זה יחי’ ישמעאל, אבל יצחק יהי’ רק מפאת חסדי ה’ כי לא תמנו אפי’ שיהי’ בזמן מן הזמנים שלא יהי’ ח”ו כדאי, אבל ישמעאל יהי’ בשכר המילה וממוצא דבר שזרע ישמעאל באשר אינם שומרי המילה נפקע זכותם: