באור

משתפים בפנימיות התורה

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃

בראשית ו יג

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 41

נלקח מספר: שם משמואל

לא נחתם דינם אלא על הגזל

ברש”י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, ויש להבין הרי הי’ שם עבירות חמורות מגזל, ע”ז ג”ע, שבהן הדין בישראל יהרג ואל יעבור, וגזל בישראל אינו אלא לאו, הרמב”ן כתב מפני שהוא מצוה משכלת אין בה צורך לנביא, והוא רע לשמים ורע לבריות, ויש לומר עוד דהנה עוה”ז הוא צל ודוגמא לעולם העליון והגשמיות הוא צל ודוגמא להרוחניות, וכמו שיש מזון הגשמי לגוף, כן יש מזון לנפש הרוחני שהוא תורה ותפילה, וכן כמו שיש חלאים ורפואות לגוף, כן יש לנפש כמ”ש הרמב”ם, ובחובות הלבבות שהטעם שהאדם נברא באופן שאם לא יאכל יהי’ רעב, שאלמלא כן בהיותו טרוד לא הי’ פונה לאכילה, ולאט לאט הי’ נחלש וימות, ע”כ נברא באופן שיהי’ רעב אם לא יאכל שזה יזכירהו לאכול, ונראה כי מטעם הזה באם נחלש לו אבר הוא מרגיש כאב, למען יהי’ לו מזכיר לבקש רפואה שאלמלא כן לא יפנה לבקש רפואה עד שיחלש וישחית ואין מרפא, ובודאי כן הוא בעניני מזון ורפואת הנפש שיש לו מזכירים כאמרם ז”ל, בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואיתא בספרים שמזה בא לכל איש ואיש הרהורי תשובה בצד מה בכל יום, וכמ”ש (איוב ל”ג) בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום וגו’, וכן ענינים מעיקים רח”ל כענין שנאמר ופרעה הקריב הקריב את לבם של ישראל לתשובה, כעין כאב האברים והגוף המזכירים אותו לבקש תרופה אך ע”י עון גזל משל אחרים ענשו שגוזלין ממנו ההתעוררת לפרנסת ורפואות נפשו, וע”כ שוב אין בו תקוה לתשובה, ולא עוד אלא שהסט”א גוזלין ההתעוררת לדרכם ומזה בא עוד התעוררת לדברים רעים, ונהפוך ההתעוררות והתשוקה להקדושה לתשוקות חיצונות וההתעוררת והתשוקה וההשפעות לקיום העולם הולך לאיבוד ולחורבן העולם ומזה בא לדור המבול התאוה להשחתת זרע והזנו ולא יפרוצו, וכ”ז מפני הגזל, ואין בהם עוד תוחלת, ע”כ זהו הגזר דין שלהם, כי גזר דין הוא שאין לו עוד השתנות ואין אחר מעשה ב”ד כלום, כמו שהם נעשים רעים בלי השתנות עוד, משא”כ מחמת שאר עבירות אפי’ שהם חמורות מגזל עוד בו נשמתו יקו לתשובת יציר אדמתו כי מזונותיו ורפואת הנפשיי כנ”ל הם המזכירים אותו, אבל מחמת הגזל נגזל ממנו הכל כנ”ל זולת אם מצד עצמו יתאמץ מאליו להזכיר עצמו את מצבו הרע בודאי לא ננעל מהם דרכי התשובה, וע”כ כל מ’ יום שהגשם הי’ על הארץ אם עשו אז תשובה הי’ להם עוד תרופה, אבל זה לא הי’ התעוררת מהשמים שהרי הגשם לצורך המבול ירד ולא להתעוררת: טזועל פי הדברים האלה יש לפרש הא דב”ר כי נחמתי כי עשיתים ונח אלא שמצא חן בעיני ה’ וכן מה שנח עצמו אמר ואני כאשר עשו כן עשיתי ומה ביני לבינם אלא שגמלתני ואמרת לי בוא אתה וגו’, ולכאורה יפלא לו יהי’ שהי’ טענה עליו מ”מ צדיק תמים כזה מדוע לא עשה תשובה, ובודאי איש צדיק כל ימיו בתשובה, ובעיקר הדבר יש להפליא האם לא ידע נח שהם השחיתו דרכם והוא הי’ צדיק יסוד עולם: