וְרָבָא אָמַר, מֵהָכָא: ״בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״. אָמְרָה תּוֹרָה: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — אֵין אָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי אֶלָּא דִּירַת קֶבַע.
סוכה ב יב
סוכה דירת עראי בעינן
והנה סוכה דירת עראי בעינן, ויש לומר כי כל בנין הוא מדת הצמצום, ובמהר”ל שזהו שאמרו כל העוסק בבנין מתמסכן, ובודאי כל שהוא בנין קבע הוא צמצום יותר, ועראי הוא מורה שיוצא מגבול הצמצום, למעלה מגדר וגבול, וזה מורה שישראל זכו למעלה רמה ונשאה מכל גדר וגבול, והטעם משום דביוהכ”פ נתגלה פנימית ישראל שהיא למעלה אף מהמלאכים כמ”ש הרח”ו שמחצב נשמות ישראל הוא למעלה ממחצב נשמות המלאכים עכ”ד, וע”כ לעתיד שתתגלה לגמרי הפנימיות תהי’ מחיצת ישראל לפנים ממלאכי השרת, כמ”ש כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל וכברש”י שם, וע”כ ביוהכ”פ נמי שנתגלה פנימיות ישראל ממילא נדחו ונמחלו העוונות שאין להם מקום ומציאות אלא בחיצוניות, וע”כ זוכין נמי תיכף למצות סוכה, ובפייט כי בדין הי’ שתהי’ הסוכה תיכף אחר יוהכ”פ אלא שלא לערב שמחה בשמחה נעשה ביניהם הפרש ארבעה ימים: יזויש לומר עוד כי סוכה היא דוגמת ענני כבוד זכות אהרן, ואהרן אותיותיו פנימיים, הא ביחידות נ’ בעשיריות ר’ במאות ואלף הוא אלופו של עולם המאיר ומחבר אותם, כבמהר”ל, וע”כ בזכותו ענני כבוד המקיפים ומסתירים את ישראל ועושים אותם פנימיים, ודוגמתם היא סוכה, וישראל שזכו לפנימיות מחמת יוהכ”פ זוכין תיכף לסוכה שהיא פנימית: יחולפי האמור מובן שהזוכה למצות סוכה, והסוכה קולטתו שנעשה למעלה מכל גדר וגבול מחמת התפשטות הפנימיות, זוכה למקדש העתיד המכופל כנ”ל שהוא התפשטות הפנימיות מכל צד: