קְרִיאַת שְׁמַע, דְּתַנְיָא: קְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכׇל לָשׁוֹן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא:
מגילה יז יז
קְרִיאַת שְׁמַע, דְּתַנְיָא: קְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכׇל לָשׁוֹן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא:
מגילה יז יז
חוני
כמות קריאות ביאור 138
המחלוקת בין רבי לחכמים היא על סגולת לשון הקודש לעומת ההבנה של הלשון. לדעת רבי, את לשון קודש אי אפשר לתרגם. כאשר מתרגמים, מצמצמים את התוכן באופן משמעותי, כי מדובר בלשון נבואית מהותית. לכן יש עניין לקרוא דווקא בעברית גם אם לא מבינים הכול. לדעת חכמים, ההבנה קודמת לסגולת הלשון העברית. אומנם בתרגום הקריאה מצמצמים את תוכן הדברים, אבל עדיף להבין את התוכן מאשר לשמור על סגולת הפרשה בלי להבין.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? כִּי שׁוּשָׁן. מָה שׁוּשָׁן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְקוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר —…
מגילה ג יד
מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין…
מגילה ב יט