אחד רץ ואחד מהלך

ההליכה ברשות הרבים היא צורך העולם, רשות הרבים הינו העולם שעדיין פרוץ ושם ה’ לא התגלה בו. לכן יש צורך לאדם להלך’ בו, להתהלך כלומר להתקדם. ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. יש זמנים אבל של בין השמשות לפני שבת, זמנים של גאולה שיש צורך אפילו לרוץ, להזדרז יותר מן הרגיל, מעבר למה שצריך באופן רגיל. ולכן גם אם בריצתו פגע באדם מסויים שהיה רק ‘מהלך’, הפגיעה יכולה להיות בלתת לו הרגשה שהוא איטי מדי, שהוא לא מתקדם כפי שמצופה ממנו, למרות זאת פטור כי כולם צריכים לרוץ לקדם את הגאולה! אבל בימות החול האדם חייב על שינוי ברשות הרבים ויצטרך לשלם נזק אם פגע במהלך אחר (משה) דוגמא לעניין הוא אליעזר בן יהודה, שהחייה את השפה העברית, למרות שהיו שטענו שיש בזה או שתהיה פגיעה וחילול הקודש, אולי דבריהם נכונים בכמה מובנים אבל יש מצבים של גאולה שבהם צריך להתקדם ואנחנו פטורים על הנזקים ההיקפיים שיכולים להיות, משום שזה ערב שבת, וצריך לרוץ ולא להלך!