לא תביאו את הקהל הזה

יש לתמוה – על מה מגיע עונשו של משה רבינו? מהמסופר בספר במדבר נראה שחטאו הוא הכאת הסלע, ועל כך נענש לא להיכנס לארץ ישראל, ובספר דברים משה רבינו עצמו מדבר על חטא המרגלים! אם כן, מה החטא? אלא צריך לבאר שחטא המרגלים שלא רצו להיכנס לארץ ישראל היה אי רצון מצד גדולי האומה להיכנס לעולם החומר, להחליף הנהגה, מהנהגה ניסית של המדבר להנהגה טבעית של ארץ ישראל, שבה ה’ מתבטא דרך מעשיהם של ישראל. משה, שהוא ראש בני ישראל, אינו יכול להיות מנותק מבעיית הדור. דור זה שאינו מוכן דיו להיכנס לארץ ולהחליף הנהגה, מקבל עונש שהוא גם תוצאה טבעית וגם תיקון, להיות במדבר ארבעים שנה עד תום כל הדור, ורק בניהם אחריהם יוכלו להיכנס לארץ. על כן, גם משה אינו יכול להיכנס לארץ. הוא המנהיג של הדור הזה, ולכן הוא צריך להישאר במדבר יחד איתם. עניין הכאת הסלע הוא ביטוי לעניין הזה, ולא חטא חדש! הכאת הסלע היא הנהגה ניסית, לשבור את הסלע כוונתו לשבור את הטבע, בדיוק כמו שנס עושה לחוקי הטבע. זאת לעומת דיבור לסלע, שהוא הנהגה הפוכה, הנהגה של חיבור בין הרוח לגשמיות, בין הדיבור שהוא הקודש לבין הסלע שהוא החול. בארץ ישראל דווקא אפשר לחבר ביניהם מבלי לטבוע בחומר, לעומת חוץ לארץ, שם נזהרים ומתרחקים כמה שיותר מהחומר כדי לא להיטמע בו. בזה טועה משה רבינו. הוא אינו נמצא בדרגה של חיבור בין נס לטבע, אלא נשאר מעל הטבע, מנותק מהמציאות החדשה הנדרשת כעת מן הדור כולו. על כן הוא מכה את הסלע ואינו מדבר אליו, ובכך מראה, בתור מנהיג הדור, את פני הדור כולו – דור שאינו מוכן עדיין לקבל את החיבור בין נס לטבע, בין דיבור למעשה, בין קודש לחול, וממילא אינו יכול להיכנס לארץ ישראל.