וַיִּיצֶר ב’ יְצִירוֹת, יְצִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִיצִירָה לָעוֹלָם הַבָּא. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר וּבְבָשָׂר, שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לז, ח): רָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֵין לְמֵדִין מִמֵּתֵי יְחֶזְקֵאל. וּלְמָה הָיוּ מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִים, לְזֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לְמֶרְחָץ מַה שֶּׁהוּא פּוֹשֵׁט רִאשׁוֹן הוּא לוֹבֵשׁ אַחֲרוֹן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ יְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, כָּךְ אַף לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, י): הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי. הִתַּכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי. וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי. (איוב י, יא): עוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי. וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תְּשׂכְכֵנִי, לִקְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה חָלָב עַד שֶׁלֹא נָתַן מְסוֹ בְּתוֹכוֹ, הֶחָלָב רוֹפֵף, מִשֶּׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְסוֹ, הֲרֵי הֶחָלָב קָפוּי וְעוֹמֵד, הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר: הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וגו’ עוֹר וּבָשָׂר וגו’ (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי.
בראשית רבה יד ה
וייצר שתי יצירות עולם הזה ועולם הבא
ויש לך לדעת כי לא במקום הזה בלבד אמרו כי לשון הרע שקול כנגד ג’ חטאים אבל דבר זה אמרו בשאר מקום גם כן, וזה אמרם בירושלמי במסכת פאה (פ”א) ד’ דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ואלו הן עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע, עבודה זרה מנין הכרת תכרת הנפש ההיא וגו’ מה ת”ל עונה בה מלמד שהנפש נכרתה ועונה עמה וכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה וגו’, גלוי עריות מנין ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים, שפיכות דמים מנין ויאמר קין אל ה’ גדול עוני מנשוא, כשהוא בא אצל לשון הרע מהו אומר לא גדול ולא גדולה ולא הגדולה אלא גדולות יכרת ה’ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. והפירוש הזה, כי אלו חטאים אינם דומים לשאר חטאים שהחטאים האלו הם אל שלשה חלקי האדם כמו שהתבאר למעלה מענין אלו חטאים כל אחד בענין מיוחד, וכאשר חוטא באלו שלשה חלקים נאבד אף מן עולם הבא, כי האדם נברא שיהיה בעולם הזה ובעולם הבא דכתיב וייצר אלקים בשני יודי”ן יצירה בעולם הזה ויצירה בעולם הבא (ב”ר פי”ד) וכאשר האדם עצם בריאתו מקולקל נאבד מן ה עולם הזה ומעולם הבא. ועוד בספרי (תצא) כי תצא מחנה על אויביך כשתהא יוצא הוי יוצא במחנה על אויביך כנגד אויביך אתה נלחם, ונשמרת מכל דבר רע יכול בטהרות ובטומאות הכתוב מדבר ת”ל ערוה אין לי אלא ערוה מנין לרבות ע”ז וש”ד וקללת השם ת”ל ערות מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו בה כנעניים כך כל המעשה שגלו בה כנעניים מסלק השכינה כשהוא אומר דבר אף על לשון הרע כי חטא לשון הרע נכלל עם אלו ג’ חטאים דוקא כי משפט אחד להם מן הטעם אשר התבאר. וכמו שאלו ג’ חטאים הם סלוק שכינה מן הטעם אשר בארנו בפרקים מפני שהם טומאה וכלל עם אלו החטאים ברכת השם כי המברך השם כופר בעיקר איך לא יסלק השכינה שהרי הוא כופר בעיקר לגמרי. ואמר כי לשון דבר לרבות לשון הרע גם כן שגם לשון הרע מסלק השכינה, וזה כמו שאמרנו כי לשון הרע שקול נגד שלשתן ואם אחד מן אלו מסלק השכינה ואיך שלשתן ביחד בודאי מסלק השכינה, והבן מאוד הדברים האלו: