באור

משתפים בפנימיות התורה

וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים׃

שמואל א א ח

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 120

אנכי טוב לך מעשרה בנים?!

איך אלקנה יכול לומר לאשתו דבר כזה? אשה עקרה באמת יכולה להתנחם באמירה כזו? אלא שצריך לבאר בעומק, שכל השיח בין חנה לאלקנה הוא באופן פנימי בין כנסת ישראל- חנה לבין קב”ה- אלקנה. עם ישראל משתוקק להופעתו השלמה בעולם, על ידי הקמת המלכות, כפי שנדרש ממנו, להיות ‘שותף’ בתחתונים כדברי המדרש (בראשית רבה). לכן כנסת ישראל שמרגישה את התקיעות בזמן השופטים מתפללת,ובכה תבכה, מרגישה את החוסר, מרגישה כנסת ישראל שהיא חייבת לעבור שלב מתקופת השופטים של ‘איש הישר בעיניו יעשה’, לתקופת ממלכת כהנים וגוי קדוש. אבל בשיח הזה, ה’ מציע לכנסת ישראל להישאר במצב הקיים של מנהיג שהוא נביא, אנכי טוב לך מעשרה בנים, כביכול אין לך צורך להופיע, כמו עובר שנמצא במעי אמו, הוא בבחינת ‘ירך אמו’, חלק ממנה. אבל היא מתפללת על גאולה והופעת ה’ בעולם באופן מלא, ותפלל על ה’, על ה’ דוקא ולא אל ה’.