באור

משתפים בפנימיות התורה

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חׇכְמָתוֹ נִקְרָא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמוֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל ״עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים״. הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ: ״עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן״. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר ״עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן״, כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם? שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים״?! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ?

ברכות נה יב

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 103

נלקח מספר: אורות יהודה

ארון וכלים או משכן

ביאור המחלוקת בין בצלאל למשה היא שמשה מתייחס למטרה, לתכלית, ולכן מבקש לבנות תחילה את הארון, שהוא המקום והתכלית לגילוי ה’ בעולם, מעל הכרובים. לעומת זאת, בצלאל מבקש לפנות קודם כל לאמצעי, למשכן, ורק לאחר מכן לתכלית. מחלוקת זו נובעת מחטא אדם הראשון שהפריד בין כל המושגים, בין המטרה לתכלית, בין העץ לבין הפרי, בין הקודש והחול, הגוף והנשמה. אבל כעיקרון, הכול צריך להיות מאוחד, מטרה ותכלית. “עץ פרי עושה פרי”, כפי שמצווה ה’ את הארץ. אז מה העניין של ההסתכלות השונה של משה ובצלאל? מי מהם רואה ראייה נכונה יותר? יש לומר שהאידאל הוא הציווי האלוקי, והמעשה של הארץ או של האדם הוא האמצעי להגיע למטרה. אבל לעתיד לבוא הם יהיו מאוחדים. “עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת”. לא יהיה יותר פירוד בין האמצעי למטרה. לכן משה שנמצא בדרגת האידיאל מצווה על הארון תחילה, ובצלאל שנמצא בדרגת עולם המעשה מבקש לבנות תחילה את המשכן. וכמובן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים.