תָּנוּ רַבָּנַן: מִצְוַת חֲנוּכָּה, נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ. וְהַמְהַדְּרִין, נֵר לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמֹנָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אַחַת, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ.
שבת כב ה
המהדרין מן המהדרין
מפי מורי הרב בן עזרא שליט”א במצוה זו, ההידור נהיה הלכה, בניגוד לשאר מצות ששאין הידור בצורה זו. זה בא להדגיש את סוגית היופי. היוונים מבינים את היופי בתור דבר חיצוני ללא שום דיבוק בערך הפנימי, אך היופי קשור גם הוא לערך המצווה, הוא מקבל משמעות על ידי התוכן הפנימי שלה ולכן מצווה זו מדגישה את עניין ההידור, את היופי לעומת היופי היווני, ללמדך שגם אנחנו, עם ישראל בעד יופי, אבל בכזה שהוא מחובר לתוכן הפנימי שלו ולא מנותק.