ביאור סוכה עגולה

הגמרא דנה במקרה של סוכה עגולה. לא מדובר רק בעניין טכני הלכתי אלא כמו בכל סוגיא מסתתרים עקרונות רוחניים גדולים. צריך לבאר את עניין העיגול, העגל לעומת היושר. העגול הוא מחזורי, עולם הטבע, ללא כיוון ומטרה, מסתובב בלי סוף. מדובר בטבעת שסובבת את חוקי הטבע. האדם עלול להיות משועבד לחוקי הטבע המגבילים אותו, החוזרים ונשנים, ללא שינוי, כמו שאמר שלמה “אין חדש תחת השמש”. כל עולם הטבע הוא עגול, גרמי השמים, כדור הארץ, הכל מסתובב, נע בציר עגול, האטומים וכו’. הירושלמי קובע ש”אין מרובע מששת ימי בראשית” כלומר, עולם הטבע אינו מרובע אם כי עגול, מחזורי. עם ישראל נופל בעגל, במה שנקרא חיצוניות העולמות, שם רוצה להישאר כמו במצרים, “עגלה יפהפיה מצרים”. לעומת עולם העגל, עולם היושר הוא עם ישראל, ישר-אל. עולם של פנימיות העולמות, הקו הוא המטרה והכיוון של העולם, הוא אור אין סוף המתגלה ופורץ את כל הגבולות הטבעיים, הוא מחבר את כל מדרגות העולמות. הוא מהווה את קדושת ישראל והתורה. לכן כל המצוות מרובעות, התפילין, המזבח, המשכן, הארון וכו’. כי אנחנו מבקשים להכניס את אור ה’ לתוך עולם הטבע, את פנימיות העולמות לתוך חיצוניות העולמות ולתקנם. לדעת ‘אחרים’ בתלמוד, סוכה עגולה אינה כשרה. כל עניינה של הסוכה הוא לחוש ולחיות את השגחת ה’ בעולם הטבע, לסכך מפני עולם ‘החמה’ שהוא עולם הטבע. לראות את אור ה’, את הקו, “קוה אל ה’ חזק” פועל ומתערב בעולם. אם כך, אין מקום לעגול בסוכה. רבי יוחנן מכשיר סוכה כזו בתנאי שיכולים לשבת בהיקפה (מבחוץ) 24 אנשים. רבי יוחנן רואה אפשרות להכשיר סוכה כזו אם יש אחדות בתוך עם ישראל. 12 שבטים כפול שניים, כלומר אם כל גווני עם ישראל שלא מסכימים אחד עם השני מקיפים סוכה כזו, אזי יש אפשרות לתקן את עולם הטבע וחיצוניות העולמות! להקיף את עולם העגול על ידי סגולת ישראל שהוא גליוי אור אין סוף המתגלה בעולמות. להלכה אפשר לבנות סוכה עגולה רק אם אפשר ‘לרבע’ בתוכה 7 טפחים על 7 טפחים. כלומר רואים בפירוש שיש צורך שהסוכה גם אם היא עגולה תוכל להכניס את עולם הקו, עולם הריבוע וההשגחה האלוהית. האשה היא בחינת עולם הטבע אבל באופן מתוקן. היא בבחינת ה’שלמות’. הגבר לעומת זאת הוא עולם ה’השתלמות’, מטרתו לתקן את העולם. לכן מובן למה נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. הן בחינת שלמות ולכן אינן תלויות בזמן שהוא שיא הטבע. הגבר לעומת זאת מבקש לתקן את עולם הטבע והזמן. האשה בבחינת עגול מתוקן והאיש בבחינת יושר בהשתלמות. לעתיד לבוא, הקב”ה עושה ‘מחול’ לצדיקים וכל אחד מסמן “זה ה’ קיוינו לו” זה המחול, עולם העגול מופיע בו ה’קו’ והכל מתאחד למציאות אחת, לעולם אחד שלם.