מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.
מגילה ג יג
ובבזה לא שלחו את ידם
במחלוקת תנא קמא ורבי יהושע בן קרחה לגבי ערים המוקפות חומה – האם מימות שושן או יהושע, דעת תנא קמא אינה מובנת כלל. תנא קמא מקיש מילה אחת מהפסוקים – “על כן היהודים הפרזים… עושים את יום ארבעה עשר” וגו’ (אסתר ט’, י”ט), ו-“לבד מערי הפרזי הרבה מאוד” (דברים ג’, ה’). כמו שבספר דברים, ערי הפרזי הם מתקופת יהושע, אף הפרזים המוזכרים במגילה הם מימות יהושע. ואם הם מציינים את החג ב-י”ד לחודש, הרי שהמוקפים ב-ט”ו. היקש זה טעון ביאור, מה הקשר בין הפרזים בספר דברים לפרזים שבמגילה? אלא שיש להבין דבר חשוב: המלחמה בעמלק שהתאפשרה בגלות, קיבלה את קיומה רק בזכות ארץ ישראל, ששם דווקא מצווים למחות את עמלק, דבר שאי אפשר לעשות בחו”ל. זה לא רק לתת כבוד לארץ ישראל, זה לשאוב משם את הכוח! מה המלחמה הראשונה שנערכה בכיבוש ארץ ישראל? כיבוש יריחו. שם ה’ מצווה את יהושע לא לקחת מהשלל. למה? על מנת להראות שאין מדובר במלחמת רכוש, אלא במלחמת מצווה נטו, שמטרתה לטהר את הארץ מהתועבות שהיו, ולגלות אלוהות בארץ החיים. זו ההשוואה של תנא קמא – “ערי הפרזי” בארץ ישראל, מלחמה שנתנה את הכוח להילחם את מלחמת עמלק והמן ל”יהודים הפרזים” המוזכרים במגילה. ולכן “ובביזה לא שלחו את ידם”, כי זה אותו העניין, לא מלחמת רכוש, אלא מלחמת ארץ ישראל.