וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
בראשית יד יח
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין
במדרש וכן הוא ברש”י ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו, והקשו המפורשים מדוע לא הוציא גם בשר לרמוז לו על בע”ח שמהם עיקר הקרבנות, ונראה שהרמז הי’ רק בדבר של חידוש, וקרבנות מבע”ח כבר הקריבו אדה”ר ונח ואינו רבותא כי למה יגרע מהם, ורק המנחות והנסכים שהם מצמחים שלא הקריב מהן אדם מעולם וקין הרי לא נתקבל קרבנו והי’ כלא הי’, ולא עוד אלא אפי’ ישראל לא הקריבו מנחה בבמה לדעת ר’ יהודה, ואפי’ לרבנן מ”מ גוים ודאי שהם עצמם אף שמותרין להקריב קרבנם בבמה מ”מ אין מקריבין מנחות ונסכים, רק במקדש שהכהנים הם המקריבים מקריבין מנחות ונסכים, וזהו הבשורה טובה שרמז לו, שבניו יהי’ בכחם להעלות גם הצמחים אשר זה לא הי’ בכח צדיקים הראשונים, ושע”כ לא הקריב נח רק מבע”ח, והטעם שרמז לו כעת אחר נצחון הד’ מלכיות, כי במד”ר שהי’ אאע”ה מתפחד על שהרגם והשיבו הקב”ה קוצים אתה מכלה מן הכרם שהרג את הרשעים האלה והעבירם מן העולם וזה הי’ פתח פתוח על לעתיד, ותיכף התחיל הביעור חמץ הוא חלק הרע, ומפאת ביעור חלקי הרע מהעולם העביר גם חלקי הרע מן הצמחים, וע”כ שוב יש בכחם להעלות גם הצמחים אחר שכבר מנוקה מהפסולת, אבל ב”נ שאצלם הוא הכל מעורב הטוב עם הפסולת כמ”ש אדומו”ר הרי”ם זצללה”ה בפי’ מה שעולת ב”נ הוא בלי הפשט ונתוח, היינו בלתי מנוקה מהפסולת, וע”כ אין בכחם להעלות הצמחים שחלקי הפסולת מרובה וידועין דברי האר”י ז”ל על לא בעניותי אכילת ירקא ולא בעתירתי ובאתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכוורא, משום שחלק הטוב בבשרא וכוורא מרובה ממה שהוא בצמחים: