באור

משתפים בפנימיות התורה

רַב שֵׁשֶׁת, כִּי כָּרַע — כָּרַע כְּחִיזְרָא. כִּי קָא זָקֵיף — זָקֵיף כְּחִיוְיָא.

ברכות יג א

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 90

נלקח מספר: אורות יהודה

כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא

האדם בבואו להשתחוות לה’, צריך לעשות זאת כמקל שהוא פשוט, ישר, והוא כלי למי שמחזיק אותו. ההבנה שהאדם עומד לפני בורא עולם צריכה לגרום לו להפוך למקל, לכלי מוחלט של ה’. לעומת זאת, כשזוקף, צריך לעשות זאת במתינות, כמו הנחש. אותו נחש שעליו נאמר “על גחונך תלך”, וזוחל על העפר – סמל למציאות שטחית ונמוכה, לפעמים יכול לזקוף עצמו, להתרומם מהעפר, להבנה יותר עליונה של המציאות. כך האדם, מבין שהוא ביום-יום הולך על גחון, משתחווה ויורד לכיוון העפר, אבל מבקש בכל זאת להתרומם מהעפר למציאות יותר עליונה.