תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה — לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן.
ברכות סג יז
כל הרואה סוטה בקלקולה – יזיר עצמו מן היין
בפשט העניין, חז”ל מלמדים אותנו שראייה של דבר מקולקל משפיעה על האדם, ולכן הוא צריך להתנזר. אבל ניתן להבין את העניין באופנים נוספים: דרך אחת היא לומר שכל מה שקורה לאדם זה רק בהשגחת ה’ עליו. ולכן, אם יצא לו לראות דבר קלקול, הרי שזה בא להודיע לו שמצבו המוסרי ירוד, משהו בו עצמו מקולקל, ולכן יש לו צורך להתנזר. אומנם נזירות היא מצב שאינו לכתחילה, כדברי הגמרא שהנזיר נקרא חוטא, אבל יש מצבים שאדם מתקדם על ידי נזירות, כאשר הוא טבע בעולמה של גשמיות יתר על המידה. {מיכאל תואתי} בדרך אחרת אפשר לומר, שישראל ערבים זה לזה, ולכן ראיית דבר לא מוסרי בקרב ישראל אחֵר צריכה לעורר את האדם שרואה את זה לתשובה, להקפדה יתרה, כדי לתת תשובת המשקל לדבר זה וכדי לתקן את המצב הירוד של העם.