באור

משתפים בפנימיות התורה

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַשְּׁמָנִים כּוּלָּן יָפִין לַנֵּר, וְשֶׁמֶן זַיִת מִן הַמּוּבְחָר. אָמַר אַבָּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה מְהַדַּר מָר אַמִּשְׁחָא דְשׁוּמְשְׁמֵי. אָמַר: הַאי מְשִׁיךְ נְהוֹרֵיהּ טְפֵי. כֵּיוָן דִּשְׁמַע לַהּ לְהָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מְהַדַּר אַמִּשְׁחָא דְזֵיתָא. אָמַר: הַאי צְלִיל נְהוֹרֵיהּ טְפֵי.

שבת כג ד

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 39

נלקח מספר: שפת אמת חנוכה

מהות השמן בחנוכה

איתא בס’ נר מצוה ממהר”ל כי היונים היו רשעים בחכמה לכן בקשו לפרש להם התורה יונית כו’ ע”ש. וזהו שאומרין להשכיחם תורתך ע”י התערבות חכמה שלהם ודימו לומר כי התורה היא כשאר חכמה בעלמא אבל באמת חכמת התורה היא גבוה ונעלם מהשגת האדם. וכתיב הן יראת ה’ היא חכמה אמרו חז”ל הן לשון יחידית כי כשזוכה אדם לחכמה בכח היראה אז עומדת לעד ואין מתערב בה חכמות אחרים. ולכן הנס דמנורה בשמן שרומז למעלת בנ”י שמתעלה על כל משקה ואין יכול להתערב כלל במשקין כמ”ש במדרש בפסוק ונתנך ה’ עליון כו’. ולכן גזרו חכמים על חכמת יונית. שלא לערב חכמות אחרים בחכמת התורה: