תָּנוּ רַבָּנַן: מִצְוַת חֲנוּכָּה, נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ. וְהַמְהַדְּרִין, נֵר לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמֹנָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אַחַת, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ.
שבת כב ה
נר איש וביתו
מפי מורי הרב בן עזרא שליטא: בספרו ‘הרפובליקה’ 4, של אפלטון, הוא מגדיר את המעמדות השונים בקרב העם. השופטים, השומרים וכו’, כאשר שואל מה יהיה מעמד הנשים, הוא עונה שנשי השופטים יכולות להתחלף עם כל מעמד השופטים, כך אצל השומרים ועוד. זו דוגמא לתרבות היוונית שאינה מכירה בערך המשפחה אלא להיפך, מקעקעת אותה לגמרי. לכן כנגד יוון חז”ל באים ומדגישים “מצות חנוכה נר איש וביתו”, חשיבות הבית והמשפחה, נר אפילו לכל אחד ואחד בבית לחלק מהדעות.