בזכות ולקחתם לכם

במדרש אמור (פ”ל ט”ז) בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון זה עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני וגו’ ובונה לכם ראשון זה בהמ”ק דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם וגו’, ביאור הדברים דהנה מצות לולב מורה על קישור ראשי האברים להש”י כבמדרש אתרוג דומה ללב, לולב לשדרה, הדס לעין, ערבה לשפתים: כדונראה לומר שיש בו תיקון על פגם ברית רח”ל שהוא קישור כל האברים, ואמרו ז”ל כל ש”ז שאין כל רמ”ח אבריו מרגישין וכו’, וע”כ מציל נמי מארבע מלכיות כבמדרש הובא בכד הקמח, והיינו מפני שכל כחם הוא הפיזור והפירוד, וע”כ הם במספר ארבע כנגד ארבע רוחות, היפוך ישראל שהם עם אחד בארץ, ובכתבי האריז”ל שכל הגליות באין מחמת פגם ברית, כדכתיב כי גר יהי’ זרעך בשביל פגם זרעך, והטעם י”ל שהרי הפגם הוא בהתאחדות קישור כל הרמ”ח איברים, ע”כ שולט כח חיצוני שהוא להיפוך מהאחדות והוא כח האומות, וידוע שכחה של מלכות רביעית שקול או יתיר משלשתן, והוא כחו של עשו הנקרא קוצץ, שכל ענינו הוא קיצוץ ופירוד ופיזור, כבמדרש ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער מפוזר ומפורד כאדרת, ועליו נאמר בזר עמים קרבות יחפצו, ובמדרש שאין עשו נופל אלא ביד משיח בן יוסף שזה פירש מן הערוה וזה נדבק בערוה, והכל עולה בקנה אחד: כהוהנה אמרו ז”ל שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות עליהם מלך, ולמחות זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, וכבר אמרנו ששלשה דברים המאחדים את כלל ישראל, הראשון הוא ארץ ישראל שהרי לא נתערבו ישראל עד שעברו את הירדן, והשני הוא מלך ישראל, ע”כ נקראה המלוכה בלשון עצר, יורש עצר, זה יעצור בעמי, כי עצרת תרגומו כנישין, והשלישי הוא בהמ”ק שכל ישראל מתקבצין בבית אחד, ובו נעשים כל ישראל חברים ברגל, ואמרנו ששלשה אלה הם לעומת גוף ונפש ושכל, היינו א”י היא המאחדת את ישראל בגופן כמובן, מלך הוא המאחד בנפש שהוא היודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד והרוח משכנו בלב, והוא המאחד את הרצונות שדרך כל איש ישר בעיניו, ונפש היא הרצון כמ”ש אם יש את נפשכם שפירושו רצונכם, בהמ”ק הוא המאחד את כל השכליות של ישראל, וע”כ נאמר כי יפלא ממך דבר וגו’ וקמת ועלית וגו’ והוא מקום השראת השכינה שהוא כדמיון השכל ששורה במוח, וע”כ בכניסתן לארץ ישראל נצטוו למנות להם מלך שיתאחדו גם בנפשות, ולהכרית זרעו של עמלק שהוא המפריד בין הדבקים, והוא הי’ כל מגמתו שלא יכנסו לארץ כמ”ש הצרור המור ריש פ’ תבוא שלכן נסמך פ’ כי תבוא אחר פ’ זכור להורות שבאנו לארץ על כרחו של עמלק, וטרם התאחדו ישראל גם בנפשותם ע”י המלך לא באה המצוה להכרית זרעו של עמלק, כי הי’ כחו גדול עד שהתאחדו גם בנפשות אז יש להם הכח להכרית זרעו, ואחר הכרתת זרעו של עמלק יכולין לבוא להתאחדות גם בשכל והוא בנין בהמ”ק: כוולפי הדברים האלה יובנו דברי המדרש הנצבים פתח דברנו, שבזכות ולקחתם לכם ביום הראשון, היינו שמבואר במדרש שד’ מינים מרמזים להקב”ה, ולאבות, ולסנהדרין, ולאברי האדם, ויש לומר שג’ אבות וסנהדרין ואברי האדם הם נמי בגוף ונפש ושכל, אברי האדם הם בגוף, ואבות הם בנפש כי המדות טובות שבישראל הם ירושה מאבות, והמדות הם כחות הנפש, ולשון אבות היא מלשון אבה שפירושו רצון כמ”ש ולא אבה ה’ אלקיך לשמוע אל בלעם, וסנהדרין הם תופשי התורה שהיא בשכל, והנה מפני שהלולב הוא קישור בגוף ונפש ושכל, ע”כ זוכין בשבילו לג’ דברים הללו, להכרית זרעו של עשו שהוא עמלק המתנגד לביאת ישראל לארץ שהיא התאחדות הגופים, והוא מפאת קישור אברי הגוף להש”י המרומז בלולב, ובמדרש ריש וישב בזעקך יצילוך קבוציך תניא כנוסו וכנוס ובניו הצילו מיד עשו, ובונה לכם ראשון זה בהמ”ק, הוא מפאת קישור כחות השכל שבלולב המרומז בסנהדרין כנ”ל, ומביא לכם את מלך המשיח שנקרא ראשון, הוא מפאת קישור כחות הנפש שמרומז בלולב שהוא האבות כנ”ל: