באור

משתפים בפנימיות התורה

אָרוֹן תִּשְׁעָה, וְכַפּוֹרֶת טֶפַח — הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה, וּכְתִיב: ״וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת״,

סוכה ה יז

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 44

נלקח מספר: אורות יהודה

סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים מנלן?

ושאינה גבוהה עשרה טפחים: מנלן? אתמר…ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב (שמות כה, כב) “ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת”.
לא בכדי התלמוד לומד את גובה הסוכה מהארון והכפורת. כדי ללמד אותנו שסוכה הינה הקודש שבבתית המקדש הפרטי של האדם שבו ה’ מזמין את האדם להיכנס אליו שבעה ימים בשנה כדברי דוד המלך “וימינו תחבקני” או “הביאני המלך חדריו”, לחדרו של מלך במשך שבוע שלם. כידוע, הארון אינו מן המידה, כלומר מציאות הארון אינה גשמית בלבד אלא לא תופסת מקום, הוא מעל המקום כמו שבית המקדש מעל המקום הזמן והאדם. מי שמעיין בגמרא במסכת סוכה יכול להיווכח בעניין הזה בהלכותיה הלא רגילות בכלל של הסוכה בשלושה מישורים: א. הסוכה היא למעלה מן המקום הרגיל, כל ההלכות של הסוכה אינן משתוות לשום הלכה רגילה שבדרך כלל יש בהם הקפדה יתרה על השיעורים והמידות. בסוכה לעומת זאת, התלמוד מנסה בכל דרך אפשרית להראות שלא מדובר בבית רגיל, גשמי אלא משהו שהוא מעבר. לדוגמא “גוד אסיק” שבו רואים כאילו הדפנות בעל ה-10 טפחים עולים עד לסכך. ענין ארבעה דיומדין (עמודים פינתיים) שעליהם אפשר לסכך לדעת רבי יעקב בגמרא, דין “לבוד” שבו מחברים בין עמודים נפרדים כאילו עם מחוברים, דופן מעקומה שבו מכשירים חלק פסול מהסכך ורואים ‘כאילו’ הוא חלק מהדופן ולא מהסכך. אפילו דופן עקומה מכמה ‘רוחות’ כלומר מכמה צדדים! אפילו הדופן השלישית רואים אותה כאילו היא שלמה למרות שהיא חלקית! באופן ברור הגמרא מחלקת בין בית רגיל שנחשב בית כאשר יש לו ארבע אמות לבין הסוכה שצריכה שבעה טפחים בלבד. כל זה מלמדנו שהסוכה היא באמת מעל השיעורים הרגילים של בית גשמי. המישור השני שמיוחד בסוכה מעל הזמן אפילו הוא שה’מצטער פטור מן הסוכה’. לא מצינו במצוות האחרות דין כזה שפוטר את האדם מלקיים את המצווה, כלומר האדם יכול למעט כזית אוכל בסוכה לא לקיים אותה כלל. המישור השלישי שהוא מעל האדם הוא בכך שזו מצווה שדורשת לקבל את האדם, כמו ארץ ישראל שאינה סובלת עוברי עבירה “ותקיא הארץ אתכם” , מסביר בעל ה’שם משמואל’ שהיכולת של האדם להימצא בסוכה תלוייה ברצונות הפנימיים ובהכנה שלו בראש השנה וכיפור. אם לא, אזי הסוכה תהיה כמו תיבת נוח שלא היתה קולטת אנשים לא ראויים. לא מספיק לעשות את המצוות הזו כמו שאר המצוות אלא צריך שהמצווה תבחר את האדם ותקלוט אותו! גם כך אפשר להבין את מנהג חב”ד לא לישון בסוכה. אחרי כל זה הבנו למה מצוות הסוכה נלמדת דוקא מהארון והכפורת!