באור

משתפים בפנימיות התורה

אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃

בראשית יב יג

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 58

נלקח מספר: שם משמואל

יתנו לי מתנות

אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך פירש”י יתנו לי מתנות, והכל תמהו היתכן שיהי’ אברהם מהדר אחר מתנות היפוך הכתוב ושונא מתנות יחי’, ועוד הרי מלך סדום שא”ל הרכוש קח לך נשבע אברהם שלא יקח מכל אשר לו אף שמדין תורה הי’ של אברהם כדין המציל מן הנהר ומן הגייס הרי אלו שלו, מ”מ לא רצה משום שלא יאמר אני העשרתי את אברם, א”כ איך אפשר שכאן הי’ מהדר אחר מתנות ובאופן זה, ובפשיטות י”ל מאחר שנאמר לו צא וכבוש הדרך לפני בניך הי’ צריך לעשות לפועל דמיוני שיוציא את ישראל ממצרים ברכוש גדול וכמ”ש ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל: גויש להוסיף עוד ולומר דהנה אמרו ז”ל בפסוק וינצלו את מצרים שעשאוה כמצולה שאין בה דגים, ופירש האריז”ל שהכוונה על ניצוצי קדושה שהי’ בגלות מצרים, והיינו שהי’ מלובש בכסף וזהב הגשמי, ובודאי כן הוא בהמתנות שנתנו לאברהם שהי’ דוגמא להרכוש גדול כבמדרש, והנה ידוע שהסט”א כל כמה שיש בקרבה בשבי’ מחלקי הקדושה כן הוא גדול תוקפה, שהסט”א מצד עצמה הם פגרים מתים, וכל כח שלהם הוא רק מפאת ניצוצי קדושה המובלעים בה, וע”כ מובן שאם נבלע בה יותר גם כחה יותר, וע”כ במה שנתנו לאברהם מתנות שהי’ מלובש בהן חלקי הקדושה כנ”ל נתמעטו חלקי קדושה ממצרים ובזה עצמו נחלש תוקפה, וזה הי’ לתועלת עצום לישראל שיהי’ אפשר להם להחזיק מעמד שלא יטמעו בהם: