דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים (תהלים ק, ג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּרָאנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, לֹא כְפַרְעֹה שֶׁאָמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִינִי. וְרַבִּי אַחָא אָמַר דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אָנוּ מַשְׁלִימִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו (בראשית מט, לג), שְׁלשָׁה צִוּוּיִם נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן, (בראשית מט, כט): וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, אִם זְכִיתֶם לָכֶם זְכִיתֶם בְּעַצְמִי, וְאִם לָאו מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כט): אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִיָּד (בראשית נ, יב): וַיַּעַשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, חָנְטוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱלוּהוּ בְּמִטָּתוֹ.
בראשית רבה ק א
