לך לך מארצך

ובזה יש לפרש מאמר הש”י לאאע”ה לך לך מארצך וגו’ היינו דהנה התחלת עבודת אאע”ה כשהי’ בבית אביו שהי’ התעוררות עבודתו מפאת המניעות והרדיפות זהו בחי’ ארץ שגודל התשוקה בא מחמת שהשמים דוחין אותה כנ”ל, וזהו בחי’ חוץ לארץ כנ”ל, וזהו פי’ מארצך מרצון שלך שנצטוה שילך הלאה מבחי’ זו כי מעתה כשעלה בדרגין עליונים הוא דרך זה בלתי מספיק לפי ערכו ויעזוב דרכו ליקח התעוררות שזה פי’ מארצך וממולדתך ומבית אביך רק ילך אל הארץ אשר אראך הוא ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים כנ”ל ששופע בה תמיד חיות חדש כנ”ל שארץ ישראל אינה צריכה להתעוררות התשוקה מפאת דחוית השמים רק כדברי האור החיים כנ”ל, ולפי”ז יש לפרש אשר אראך הוא עתיד הוה היינו שאראה לך תמיד השגות גדולות חדשים לבקרים שבזה יתגדל התשוקה מעצמו יום יום, וזהו שפירש”י התרחק עוד משם וצא מבית אביך, שבגשמית הוא יציאה מבית אביו לבד אבל ברוחניות הוצאה זו הוא מארצך ומולדתך ומבית אביך כנ”ל: יויש לומר כעין שני הבחי’ האלה שהשתוקקות יתעורר מצד כח הדוחה, או תשוקה עצמית ישנו גם בכל אדם בצד מה ביום ש”ק, שבת דלילא, ושבת דיממא, זכור ושמור כי שבת דלילא הוא הכנסת שבת ליקח אדם התעוררות מפאת ימי המעשה הקודמים שהי’ בחי’ דוחה ובבוא השבת קודש שואב אדם רוח חיים חדשים בקרבו בתשוקה יתירה כאדם המשיג תשוקתו אחרי שהי’ לו מונעין ממנו שהתשוקה תגדל ביותר, וזהו מדת שמור, אבל שבת דיממא הוא עוד יותר נעלה שהתשוקה נתעלה והולכת מאלי’, וידוע מכתבי האר”י ז”ל שיש לטבול בשבת שחרית לקבל את תוספות הקדושה, וכמו שטובלין בערב שבת, והיינו כעין מאמר היהודי ז”ל, כן הוא בשבת דיממא שהוא לעומת שבת דלילא, כערך שבת דלילא לימי החול, וזהו בחי’ זכור: יאולפי הדברים הנ”ל יש לפרש מאמר המדרש בטעם מילה בשמיני כדי שיראו פני מטרונה תחילה, והיינו כי שני דרכים להתעורר התשוקה, תחילה צריך אדם להתעורר מפאת דחוי’ כנ”ל, וזאת הוא עבודת האדם בימי עלומיו שכוחות ימי הנעורים רודפים אחריו ומונעין אותו משלימותו, אז ממניעות אלו עצמם יתעורר לתשוקה כנ”ל, ואם עושה כן בימי הנעורים, אז זוכה שכאשר בא בימים שלא יהי’ לו מניעות ומי הנעורים יהי’ לו התשוקה מאליו, והוא כדמיון דברישא הוא שבת דלילא ואח”כ שבת דיממא, והנה כעין תשוקת שבת דיממא הוא תשוקה עצמית בא ג”כ מכח שמירת הברית ששומרי הברית זוכין בכל עת לחיות חדש, וצדיק נקרא מי ששומר הברית, וע”כ צדיקים נקראים חיים כמ”ש ובניהו בן יהוידע בן איש חי, וידוע שמטרונה נקרא שבת דלילא, וע”כ מילה בשמיני שעל ידה נקראים צדיקים כמ”ש ועמך כולם צדיקים, לעולם צריך שיקדים לה מטרונה שבת דליליא, בחי’ שמור, לבחי’ זכור: