מקום שבעלי תשובה עומדים

כתיב (הושע י”א ג’) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, וברש”י שמות (י”ד כ’) משל למהלך בדרך ובנו מהלך לפניו, באו לסטים לשבותו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו, באו זאבים מאחריו נתנו לפניו, באו לסטים לפניו וזאבים מאחריו נתנו על זרועו ונלחם בהם, כך ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו: גונראה שזה הענין בבעלי תשובה דאמרו ז”ל מקום שבעלי תשובה עומדים אפי’ צדיקים גמורים אינם יכולין לעמוד, וכבר תמהו איך יתכן זה, אך יש לומר דכל בע”ת [זולת תשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות] עוד באין עליו לסטים מלפניו וזאבים מלאחריו, דהיינו שכחות החיצונים עוד רודפים אחריו, ואינו יכול לעמוד בעצמו, ע”כ השי”ת ברוב רחמיו מגביהו למעלה, מקום שאין יד כחות החיצונים שולטת, לעומת שצדיקים מוטב לפניהם, שיעמדו בקשרי המלחמה נגד כל המצירים ובזה יתגדל ויתקדש ש”ש ביותר, ולתכלית זו באה הנשמה לזה העולם, אך בע”ת שכבר נכשלו בחטא די שיפקיעו את עצמם ע”י שמגביהין אותם כנ”ל, והנה ידוע שכחות החיצונים וקטרוגם עולים רק עד כנגד זרועות עולם, ומשם למעלה הוא עולם החירות, ע”כ בע”ת משכין להו בחילא יתיר ומגביהין אותם למעלה ראש ברגעא חדא ובשעתא חדא, ועי”ז הם ניצולים, וזהו מקום שבע”ת עומדים, והנה בקהלת יעקב ערך מקום ד’ הביא בשם זוה”ק בראשית ממקומו דא שכינתא עלאה ובשם ספר המגיד לב”י דג”ס הראשונות איקרי מקום, וע”כ לפי דרכנו מובן שמקום שבע”ת עומדים הוא למעלה מזרועות עולם כנ”ל: