באור

משתפים בפנימיות התורה

מַאי חֲנוּכָּה? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ״ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינּוּן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן. שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְווֹנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

שבת כב י

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 32

נלקח מספר: שם משמואל

נס שמונה ימים

ולא הי’ בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, הקשה הב”י למה עושין חנוכה שמונה ימים הלא על יום אחד הי’ בו להדליק וא”כ לא הי’ הנס רק על ז’ ימים, ונראה דהנה כל גשם הוא בעל גבול ששה קצוות ד’ רוחות מעלה ומטה ואינו יוצא מגדר גבולו, אך כשנעשה בו נס, ונס הוא לשון הגבהה כמ”ש שאו נס אלא עמים ארים נסי, נעשה מוגבה מגבול הגשם ופשט צורת הגשם בעל גבול ולבש צורה נסית בלתי בעל גבול, וע”כ הי’ בו להדליק כמה ימים, ובודאי אם לא הי’ להם עוד שמן טהור אחר שמונה הי’ דולק והולך יותר, וכמו שנראה מדברי הר”ן שגם בנר המערבי בזמן עדות קבועה אלמלא כיבו אותו והטיבוהו מחדש הי’ דולק והולך לעולם, והכל מטעם הנ”ל שהנס עשאהו בלתי בעל גבול, רק שלא הוצרכו יותר לא רצו להשתמש בנס יותר, וא”כ לפי”ז שפיר מובן שכל שמונה ימים הי’ הנס ודלק שמן נסיי ולא שמן טבעי כלל שהרי כבר פשט צורה הטבעית ולבש צורה הנסית והבן הדברים שאי אפשר לפרש בכתב יותר: ובדברים אלו יש לישב קושיא עצומה שהרמב”ן כתב בפ’ ויחי בפסוק לא יסור שבט מיהודה שהחשמונאים שמלכו בישראל עברו על צוואת הזקן לא יסור שבט מיהודה ובא עליהם עונש נמרץ שנכרת זרעם רח”ל, ויש לתמוה הרבה מדוע הצדיקים האלו שקיימו כל ישראל במסירת נפשם, איך עברו על מקרא מפורש בתורה בזדון או אפי’ בשגגה, וכל ישראל והסנהדרין הסכימו עמם ולא עוררו אותם להזכירם שעוברים על מקרא מפורש בתורה, ואין לומר שהם לא מלכו בישראל אלא זרעם אחריהם ותאמר שהם לא היו כ”כ צדיקים ומלכו בזרוע, לא יתכן שהרי מפורש כאן וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום הרי הש”ס קורא את המנצחים בשם מלכות: דאך לפי דרכנו הנ”ל יש לומר דהנה נצחונם שהי’ בנס גדול מאד הי’ כעין נס השמן היינו שיצאו מגדר בעלי גשם והוגבהו למדריגת שכלים נבדלים מחמת מסירת נפשם ע”מ להרג על קדושת הש”י ותורתו ע”כ נתעלה גם גופם למדריגת שכלים נבדלים וכמו שתמצא שמלאך אחד הרג את כל אוכלסין שבחיל סנחרב, כן הרגו מועטין את המרובין, והנה אמרו ז”ל משה רבינו כה”ג הי’ וחולק בקדשי שמים הי’ אף שהי’ לוי, מחמת שמשה לא הי’ מוגבל בקו ידוע אלא הי’ למעלה מכל הפכים וע”כ הי’ יכול להיות לוי וכהן ביחד, והנה נאמר ויהי בישרון מלך על משרע”ה ולא נאמר שעבר על צוואת הזקן, היינו נמי מטעם זה מחמת כי צוואת הזקן הי’ באשר כל שבט יש לו מדה ידועה, ומדת המלכות אין בכל השבטים אלא ביהודה, אבל משרע”ה שהי’ למעלה מכל הפכים, כן נמי הי’ יכול להיות מלך, וזה עצמו נוכל לומר על הצדיקים הללו חשמונאי ובניו שכמו שהי’ הנס בשמן שהוא חכמה וכנראה שעלו ונתעלו בחכמה וכתיב כולם בחכמה עשית, וכל הפכים שבעולם כולם מוצאם מחכמה שהיא ראשית הבריאה, וע”כ הי’ הם ג”כ נתעלים מכל הפכים והי’ יכולים להיות נמי מלכים כמו משה רבינו ע”ה, וכדין עשו, אך זרעם אחריהם שלא היו במעלתם ואעפי”כ החזיקו במלכות הם עברו על צוואת הזקן ועליהם בא העונש השם ישמרנו ויזכנו לראות את צמח דוד: