עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל

עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל, ברש”י שלשה עגלים רמז לפר יום הכפורים, והעלם דבר, ועגלה ערופה, ועז משלשת רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד ושעירת חטאת יחיד, ואיל משולש אשם ודאי ותלוי וכבשה של חטאת יחיד, ויש לדקדק למה לא נתן לו רמז על מוספי שבת, ונראה דקרבנות האלה הם לכפר והוא העומד נגד כח האומות שאין להם כח ושליטה אלא מעונות ישראל ח”ו ולולי עונות ישראל הי’ כלא היו, וע”כ כאשר שאל באיזה זכות יתקיימו כי אין צדיק בארץ וגו’ ויתגבר כח האומות ח”ו, ומזה בא גם טומאת מקדש וקדשיו כמ”ש במק”א, הראה לו הקרבנות, אבל מוספי שבת שאין באין על חטא אלא להיות כלי מוכן לקבל קדושת שבת אין כאן מקומן, כי אפי’ כשלא הי’ כח האומות והחטא כלל בעולם הי’ באין מוספי שבת, והרמב”ן כתב שרמז לו עולה וחטאת ושלמים אבל דעת רש”י אינו כן ולא בא רמז כלל לא על עולה ולא על שלמים, ודעת הרמב”ן יש ליישב שלשיטתו הולך, ריש פ’ ויקרא בהקדמתו שהעיקר הוא המקדש להיות השראת השכינה בישראל והקרבנות הם רק לצורך המקדש היינו שלא יגרמו העונות לסילוק שכינה, א”כ לשיטתו כל הקרבנות עיקרם לכפרה ואפי’ עולה ושלמים, והנה עולה מפורש שהוא מכפרת על הרהור הלב, ישלמים יראה לי שהוא כפרה על קיצור בעבודה או שלא הי’ כ”כ בהתלהבות ובשמחה, ומשום דעיקר שמחה בשלמים כתיב ובזמן שבהמ”ק קיים אין שמחה אלא בבשר שלמים והדברים עתיקים ואין כאן מקומן של זבחים, ולרש”י עיקר עולה ושלמים כלישנא דש”ס עולה דורן הוא והכפרה ממילא קאתי, ומ”מ לדברי כולם מוספי שבת לאו לכפרה ודחיית כת האומות בא כי בשבת כלהו ערקין ואתעברו מינה ודו”ק: