וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה, וְלֹא עָלוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״.
סוכה ה א
מעולם לא ירדה שכינה למטה ממש
רבי יוסי בא ללמד אותנו שעצם בריאת ה’ את העולם ואת האדם יוצרים מציאות של ריבוי שאינה יכולה להתאחד באופן מוחלט למרות כל הרצון של האדם. בראשית, בי”ת היא כבר ריבוי, נכון שזה בעיני האדם כדברי הארי ז”ל ובכל התניא ואצלו אין הבדל בין לפני לאחרי הבריאה, אבל בשביל האדם יש בריאה, יש מרחק והוא תמיד יהיה קיים. תמיד תהיה בחירה חופשית לאדם, הארץ נתן לבני אדם, ולכן שכינה לא יורדת עד לארץ ממש. וגם האדם אינו יכול לעלות למעלה מעשרה מתחת לשמים, כלומר אינו יכול באופן מוחלט להתאחד עם האלוהות שאם לא הוא היה אלהים, כדברי רס”ג “אילו ידעתיו הייתיו”! אמנם קיימים זמנים מיוחדים של ממשק בין השמים לארץ, כמו הר סיני, עליית משה למרות או אליהו השמימה אבל תמיד עם גבול מסויים, יש גם מקום של ממשק כמו בית המקדש, ארון הברית ואפילו הסוכה, מדובר בממשקים שמחברים בין שמים לארץ.