התקינו שיהא אדם שואל חברו בשם

נראה לומר שבועז התקין לשאול בשלום חברו בשם ה’ על מנת לגרום לעם ישראל להחלת הקדושה גם בדברים היותר גשמיים, ובמצבים הרגילים היומיומיים של האדם. לא להשאיר את הקדושה ואת השם לבית המדרש או לבית המקדש (בזמנו – המשכן), אלא בכל מצבי החיים. נראה שבועז, שחי בתקופת השופטים, מזהה מגמה של ניתוק בין החול לקודש, ולכן ‘מפר תורה’ כביכול כאשר מבטא שם ה’ בדבר חולין על מנת לתקן מציאות קלוקלת. בנוסף, דברי הגמרא הללו נמצאים דווקא בסיום מסכת ברכות, בדף האחרון (מסתיים בדף סד.) על מנת לסכם את המסכת שכולה עוסקת בהחלת שם שמיים בכל המצבים של האדם, על הטוב, הרע, ההנאה והחיים. ולכן, הגמרא מלמדת אותנו שגם לשאול את חברו לשלומו צריך גם כן להיות קשור לקב”ה!