באור

משתפים בפנימיות התורה

וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ (שְׁלֹשָׁה) דְּפָנוֹת, וְשֶׁחֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ — פְּסוּלָה.

סוכה א ב

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 37

נלקח מספר: שם משמואל

ושאין לה שלוש דפנות

במשנה ושאין לה שלש דפנות, ובש”ס שם דאתאי הילכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח, ויש להבין למה לא נכתב זה להדיא או ברמז עכ”פ בתורה ולא הי’ צריכין להלכתא: מונראה דהנה איתא במקובלים שסוכה היא אות ה”א משם הקודש ונרמזת בדפנות הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפי’ טפח כמו אות ה”א שאין בה אלא כשתי דפנות והשלישית כמין יו”ד, ודוגמתן דפנות הסוכה: מאוהנה בש”ס מנחות (כ”ט:) ומפני מה נברא העוה”ז בה”י מפני שדומה לאכסדרה [ברש”י שפתוח מתחתיו] שכל הרוצה לצאת [ממנו לתרבות רעה] יצא, ומ”ט תליא כרעי’ דאי הדר בתשובה מעיילי לי’ [בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו] וליעייל בהך, לא מסתייעא מילתא [דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצה”ר הלכך עבדי לי’ סיוע פתח יתירא] כדר”ל דאמר ר”ל מה דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטהר מסייעין אותו [אלמא בעי סיוע]: מבונראה דהא דר”ל דהבא ליטהר צריך סיועא, אתיא כאידך דר”ל פסחים (קי”ט.) אמר רשב”ל משום ר’ יהודה נשיאה מאי דכתיב וידי אדם תחת כנפיהם ידו כתיב זה ידו של הקב”ה שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין, [פירש”י שמקטרגת ואומרת לא תקבלם והוא מקבלם בסתר], והא דפירש”י במנחות מפני יצה”ר י”ל שמחמת מדת הדין המקטרגת למעלה יש כח ורשות ליצה”ר למטה להפריע את לב בעלי תשובה מלעשות תשובה, ואידי ואידי חדא מילתא הוא, אך בעיקר הקטרוג של מידת הדין יש להבין הרי תשובה קדמה לעולם וכך היו התנאים בתחילת הבריאה ושוב מה קטרוג שייך ע”ז: מגאך כבר הגדנו דוודאי בתשובה מאהבה שזדונות נעשות כזכיות לא שייך קטרוג, אלא אף תשובה מיראה אם התשובה היא תשובה שלימה כבש”ס שלהי יומא ה”ד בעל תשובה וכו’ דקצת משמע שם דמיירי בתשובה מיראה עיי”ש לא שייך עוד קטרוג, וא”כ הא דיש עוד קטרוג מיירי כשאין תשובתו שלימה לכל פרטיו, וע”ז שייך קטרוג מדת הדין לומר אל תקבלם, מפני כי התשובה איננה שלימה עפ”י הדין, וצריך לזה חסד, והוא ימין ה’ הפשוטה לקבל שבים, וא”כ הא דתליא כרעא דה”י בשביל בעלי תשובה נמי עבור אותם שאין תשובתם שלימה שאיננה עפ”י הדין: מדויש לומר דהיינו הך דאיתא בהאריז”ל דסוכות הוא ימינו תחבקני ולזה רומזין נמי דפנות הסוכה נגד ג’ פרקי היד המחבקת, שפרק השלישי שהוא כף היד אינו אלא טפח, כי ימין ה’ הפשוטה לקבל שבים, ותליית כרעא דה”י חדא מילתא הוא, והכל בשביל אותן שאין תשובתם שלימה עפ”י הדין, ומינה דאף איתם אם רק באין ליטהר הסוכה קולטתם: מהובזה יש לפרש הא דאתאי הלכתא וגרעתא לשלישית ואוקמה אטפח, ולא נכתב זה להדיא, או ברמז עכ”פ בתורה, דהנה תורה שבכתב נגלה לכל והי’ המקטרג מקטרג כנ”ל, ע”כ אין לזה רמז בתורה שבכתב אלא בהלכות תורה שבע”פ שאיננה נגלית להמקטרג: מווהנה זה לימוד לכל אדם הבא לטהר וכחות רעים רודפין אחריו, להשקיע עצמו בתורה שבע”פ, והיא הטמנה טובה שאין למעלה הימנה, וכענין יעק”א ע”ה שהטמין עצמו בבית עבר מפני רדיפת עשו אחיו: