באור

משתפים בפנימיות התורה

(סִימָן כׇּל שָׁעָה יַרְדֵּן) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה מַחְרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵירַס אֶת הַזָּכָר וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם

בבא בתרא עה ו

ביאור הפסוק מאת

honya@brancoweiss.org.il

כמות קריאות ביאור 16

נלקח מספר: אורות יהודה

לויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה,והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא,

העולם בנוי משני צדדים : הצד הנקבי (צד המקבל), והצד הזכרי (צד הנותן, המשפיע). יש לצד הנקבי (שהיא גם סימן לספירת המלכות) שאיפות גדולות מאוד לעלות ולהתעלות. כשהשאיפות האלה לא פועלות מתוך שליטה מוחלטת, הן עלולות להיות מסוכנות לעולם, עד כדי לבלוע אותו לחלוטין. ומאידך, כשהן מאוזנות ובשלות מספיק, הן הופכות להיות חיוניות לבניין העולם ולעלייתו. במקביל לכוחות הנקביים האלה, קיימים כוחות זכריים, של בניין המציאות באופן הדרגתי, מתוך פעולה ותיקון תמידיים (כוח של “זעיר אנפין”). כל התפתחות בעולמנו בנויה על איזון בין שני הכוחות האלה, ובכל תהליך, כל אחד מהם פועל זה אחרי זה, וביחד, לבניין מציאות מתוקנת. התהליך בנוי משלושה שלבים: הופעה של נקבה בהמית ומסוכנת שכדאי “להרוג” אותה ולשמור אותה במלח כדי שהיא תשמש את העולם כשהוא יהיה מוכן אליה. לאחר מכן, הופעה של כוח זכרי פועל, ולבסוף הופעה של כוח “נקבי בשל”. איך המנגנון הזה מופיע בעולם? בממד הפרטי : חיי האדם הפרטי מתחילים בהופעה חזקה של הצד הנקבי שבו. האדם בתחילת דרכו, בחמש השנים הראשונות של חייו, תלוי כולו בהוריו, ונמצא בשלב של “מקבל”, עוד לא בנוי, ודורש כל הזמן לקבל יותר ויותר, מבלי להתייחס לגבולות המציאות (כוח נקבי). לאחר מכן, מתחיל האדם לפעול ולבנות את עולמו באופן מעשי (כוח זכרי). ובשליש האחרון של חייו, האדם ממשיך לפעול, אבל מתוך הבנה ותודעה שכל מה שהוא יוצר ומוסיף למציאות אינו אלא בגלל שיש רצון עליון שפועל דרכו (כוח של נקבה בוגרת – מין “זכר נקבי”). בממד הכללי : היסטוריית העולם מתחילה עם שאיפות רוחניות בלתי נשלטות ועם הופעה עזה של יצר הרע של עבודה זרה. לאחר מכן, העולם התרכז יותר בצד המדעי והחומרי. ובאחרית הימים, השאיפות הרוחניות חוזרות לעולם, עד שנגיע לאיזון מוחלט בין שני הכוחות האלה. בממד הפנימי : יש לספירת המלכות שאיפה בלתי נשלטת מהספירות העליונות יותר. “לית לה מגרמא כלום” (– “אין לה מעצמה כלום”). היא חייבת לקבל מהספירות העליונות כדי לבנות את עצמה. בינתיים, צירוף האותיות וא”ו ה”א מתוך שם הוי”ה בונה את עצמו ומתקן את השבירה (מתוך שם הוי”ה, האותיות יו”ד ה”א הם הצד הנקבי הלא שלם – “כי יד על כס י-ה” – ‘אין הכסא שלם ואין השם שלם’, והאותיות וא”ו ה”א הם הזכר המשלים. במחיית זכר עמלק, משלים הזכר וא”ו ה”א את הנקבה יו”ד ה”א). עד שבסוף התהליך, המלכות המתוקנת תעלה אל הכתר להרמוניה שלמה של כל קומת הספירות.